תקופה נוראית, תכנסו

"אני מרגישה שאני קמה בבוקר בשביל כלום, בשביל להיות בטלפון ולא לעשות כלום
ואני גם לא מאלה שצופים בסדרות הרבה אחרי 3 פרקים אני משתעממת מכל סדרה גם אם היא מעניינת"
מה שכתבת במה שהדבקתי אני מרגישה אחד לאחד כמוך
אני קמה בבוקר ואני אומרת לעצמי שהחיים משעממים והחיים חוזרים על עצמם .
הרגשה כזאת שבא לך איזה שהוא ריגוש עיניין כייף.
אבל אין את זה
תאמת שאין לי ממש תשובה לשאלה
אני פשוט על כך מזדהה איתך שהייתי חייבת לומר את זה כי זה מנחם לדעת שיש עוד מישהי שמרגישה כמוך.
יש לי חברה אחת והיא תמיד דופקת לי ברז ואנחנו בקושי נפגשות היה תקופה שהייתי עכול יום מציעה לה להיפגש והייתי מקבלת מלא תירוצים עד שרבנו בגלל זה והבנתי מאז שאני לא מציעה לה יותר להיפגש.

שואל השאלה:
תודה ששיתפת

היי, את האמת שגם הייתי במצב בדיוק, ניסיתי להתחבר לכולם והייתי נחמדה אבל בסוף התנהגו אלי כאילו אני מחוייבות אישית שלהם, תלמדי למצוא את האנשים שמתאימים לך ולערכים שלך, שלא ינסו לשנות אותך ולהפוך אותך למשהו שאת לא, אני בטוחה שיש כאלה וגם אם יהיה לך חבר טוב או שניים זה מספיק! מניסיון! תיבחרי אותם בפינצטה, לא משנה אם הבנאדם יושב לבד בהפסקות, יש מצב שבסוף הוא יהיה החבר הכי טוב שלך

תמצאי חברה אחת כמוך ותהיי איתה כל הזמן. את לא חייבת להיות כל הזמן במקומות שכולם נמצאים שם.

תראי אני אציע לך את מה שאני עשיתי בחטיבה..
קודם כל את צריכה תמיד להמשיך להאמין בעצמך שאת טובה ואת בסדר, אדם שאין לו חברים זה לא מעיד עליו משהו לא בסדר. זה מעיד עליו שהוא כרגע לא בסביבת אנשים שמתאימים לו(חוסר כימיה/תקשורת),או פחות יוזם חברתית והוא יותר מאלה שצריך ליזום איתם, ביישנות.
יש אנשים שמתחברים עם כל מה שזז לידם וזה אחלה... אלה בדרך כלל כנראה ילכו על תחום העסקים/שיווק/יח"צ, ורובינו לומדים להכיר את סגנון האנשים הספציפי שמתאים לנו ולהתחבר איתו...
בחטיבה היו לי שתי חברות שמה אגיד לך, נשארתי חברה שלהן מחוסר ברירה... אבל הי די מיררו לי את החיים. ואז הערצתי להקה והחלטתי להצטרף לקבוצה בפייס של הלהקה ששם היו אנשים בגיל שלי והיינו נפגשים והולכים להופעות ועושים מפגשים של הקבוצה וככה התחברתי שם עם 3 בנות מהעיר שלי ויצאתי איתן מלא לקניון, לאכול, סרטים וכו'.. היום ראיתי שגם דפי מעריצים באינסטגרם עושים מפגשים ואני חושבת שזאת דרך מעולה כי גם יש את הנושא הזה שמחבר ביניכם(הנושא של הדף/קבוצה) ככה שכבר בטוח יש על מה לדבר ולאט לאט מגלים עוד נושאים משותפים ואז ה8 שעות(או פחות) שאת מבלה בבית ספר פתאום זה פחות משפיע עליך שאין לך שם חברים ממש.. כי זה תמיד יהיה ככה בחיים גם בעבודה לא חייב ששותפייך לעבודה יהיו החברים שלך אחרה"צ, תסתפקי בלהגיד להם שלום שלום....ואולי כן, אבל אולי לא ובשני המקרים עלייך זה לא יעיד כלום. אף פעם לא נוכל להתחבב על כולם כמו שלא כולם יתחבבו עלינו... אז מה שאת לא מוצאת במסגרת אחת תמצאי במסגרת אחרת(חוג, אינטרנט).
לגבי סדרות- צפייה בסדרות זה תחביב, אמנם זה נראה באינטרנט שכל העולם צופה בסדרות ופתאום אם אני לא כזה אני חריג אבל לא. זה בדיוק כמו שתגידי "אני לא אוהבת ללכת לים/קולנוע/בתי קפה". זה תחום עניין ולכל אחד תחומי עניין שונים.
לגבי חגים- יש הרבה משפחות שמתראות רק בחגים, לא כל המשפחות מגובשות, אם זה מפריע לך תנסי לבוא להנות מהאוכל ואולי גם מהצחוקים ותזכרי שיש בסך הכל 2 ארוחות חג בשנה(ראש השנה ופסח) בשאר הזמן אם זה לא מרגיש לך נכון את לא חייבת לשמור על קשרים... את צריכה לבחור את האנשים שיהיו חלק מהסביבה שלך ולעשות דברים שאת באמת אוהבת ולא להרגיש לא בסדר עם עצמך רק כי בעולם הפייסבוק והאינסטגרם נראה לך שהעולם בחוץ בנוי אחרת.

סיפור חיי, תנסי להשתלב בשיחות עם קצת אנשים כדי שישימו לב אליך, תראי ביטחון ושמחה כי אנשים רוצים להיות בסביבת אנשים כאלה

את יכולה ללכת לחוג מסוים אחרי שעות בית ספר.
ריקוד, חדר כושר, ציור, וכו

אני באמת לא מבין אנשים, הכי כיף זה לבד בבית עם הגמרא, אומר אחד שבבית ספר חילוני ויש לו הרבה חברים.

אני ממליץ לך למצוא עניין מסוים שיסיח את דעתך לחלוטין ויתן לך סיבה לקום בבוקר
אצל חלק זה ריקוד חלק זה גלישת גלים
אצל חלק זה דת אצל חלק זה פילסופיה
תתחברי למשהו

תיכנסי למעגלים חברתיים חדשים, אל תתני לעצמך לשקוע, קחי את עצמך בידיים.
כשאני הייתי במצב הזה עשיתי הכל.
הלכתי לדברים שהעירייה מארגנת, נרשמתי לתנועת נוער, הלכתי לכל דבר שיוצר לי מעגל חברתי כלשהו, והכרתי המון אנשים.
אישית מה שהכי עזר לי זה ללכת לכנסים של מד"ב ופנטזיה, שם הכרתי עשרות חברים שהייתי מדבר איתם אם הייתי בודד.
אבל אני לא יודע מה יתאים לך...
בכל מצב, השורה התחתונה היא שאל תהיי אדישה למצב שלך. לא מצליחה עם אנשים כאלה? תמצאי תירוץ להכיר עוד ועוד! עד שתמצאי כאלה שדומים לך ואת מרגישה בנוח איתם, עד כדי כך שהם יבנו לך ביטחון להיפתח לעוד מלא אחרים.

אממ משחקי מחשב אולי? או כל דרך של שעשוע, וגם תדברי עם אנשים בדיסקורד או בדברים כאלה זה יכול לעודד

אני מבינה אותך לגמרי אני לפעמים מרגישה שאני קמה בבוקר בשביל שום דבר וכל יום הוא אותו הדבר אני קמה הולכת לבית ספר חוזרת הביתה ואז לא עושה כלום וככה זה כל יום ויום.. אם את רוצה אנחנו יכולות להיות חברות את תמיד מוזמנת לשלוח לי הודעה בפרטי אני תמיד פה

היי אני כמוך בדיוק ותמיד דוגלת בחיוך!!
תמצאי תחברים שאת אוהבת
ואת החברה האלה שבהם את תמיד מתחשבת אל תחשבי על מחשבות רעות כי זה מביא הרבה צרות.
תדאגי לעצמך אל תחשבי על אחרים(פרחות)
ותדאי שתמיד אנחנו כאן איתך האנשים בסטיפס

חברים אמיתיים אפשר למצוא בכל מקום, פשוט צריך לנסות ולתת הזדמנות לאנשים. אני יודעת שזה לא הדבר הכי פשוט, וזה גם לא הכי צפוי למצוא את הבן אדם שיהיה כל כך קרוב אלייך בכנות הכי עצומה. אבל תמשיכי לנסות. בין אם בבית הספר, או מחוצה לו - בתנועות נוער, בחוגים, במקומות התנדבות, בעבודה, וגם באינטרנט. יש המון מקומות למצוא בהם חברים. דרך תחומי עניין משותפים, שיחות חולין נחמדות וגם שיחות נפש עם אדם זר יכולות מאוד לקרב. את תמצאי את הדרך שלך.
גם אם המשפחה לך קטנה, את עדיין יכולה לדבר איתם ולבלות איתם - אין בזה שום דבר רע או בושה. להיפך, זה כל כך חשוב ומקסים, זה יכול להעניק לך כל כך הרבה. הם אוהבים אותך ודואגים לך, ברור שאכפת להם ממך. גם איתם את יכולה למצוא את המקום המקבל, החם, המכיל והעוטף. את יכולה לדבר איתם, להתייעץ, לבקש עזרה, לפרוק. אני בטוחה שהם יקשיבו לך ויציעו כל סיוע.
אם תרצי, את גם תמיד מוזמנת לדבר איתי, מתי וכמה שרק תרצי. את מוזמנת לפרוק ולהוציא כל דבר. אני כאן ואני אקשיב. (:
את יכולה לעשות המון דברים עם הזמן שלך, תשאלי את עצמך מה מעניין אותך, מה תמיד רצית לעשות. אולי זה יהיה תחביב חדש ואולי זה יהיה תחביב שכבר עסקת בו בעבר אבל חזרת אליו. כל דבר שמסקרן אותך וגורם לך לאושר, כל דבר שקרוב אלייך, שנותן לך את המקום להיות מי שאת ולהוציא את כל הרגשות שלך. כל דבר יצירתי שתרצי שיהיה חלק מהעולם שלך, מהמשמעות שלך וממך. אז תני לעצמך להתנסות, ואל תגבילי את עצמך בדבר אחד! תנסי מלא דברים! ותעסקי בהם מתי שרק תרצי.
גם לצאת החוצה ולנשום קצת אוויר צח יכול לעזור בעניין. זה יכול להרגיע, להעסיק, ולתת לרעיונות נפלאים וטובים לצוץ בראש, וגם לכי תדעי - אולי תמצאי כמה חברים. (:
ותמיד תזכרי שגם אחרי הימים הכי קשים וכואבים, יבואו ימים יפים ונחמדים יותר. 3:

במקום לראות סדרות ולבזבז את הזמן על טלוויזיה קראי ספרים צאי לבחוץ קצת לכי לחדר כושר אולי לי אישית זה עשה ממש ממש טוב זה גם מאוד בריא ממליצה רק בבקשה צאי מאזור הנוחות כי אם לא יהיה לך מאוד מאוד נוח

את יכולה להתחיל לעשות ספורט, לנסות אתגרים כאלה חודשיים.

את יכולה להירשם לחוג או לתנועה או משהו שמעניין אותך. אולי להתנדב איפשהו במד"א או משהו.
שם גם תמצאי עיסוק וגם תוכלי להכיר ילדים חדשים.

תנסי להתחיל לדבר עם אנשים שנמצאים לבד או משהו, תנסי להשיג חברים באחד על אחד ולא בחבורות.

תמצאי לעצמך עיסוקים
תעשי ספורט, לכי לתנועות נוער, תתנדבי איפה שהוא

אם את תשבי כל היום בבית , תראי סדרות ותשמעי מוזיקה ברור שלא תצליחי להתחבר לאנשים כי נושאי השיחה שלך דלים מאוד , איך את יכולה לעניין אנשים כשאת משתעממת
מעצמך ? , אני מבינה אותך כי גם אני כזו בשנה שעברה ילדה מהכיתה שלי ניסתה להתחבר אליי וביקשה לשבת לידי ואנחנו חודש לא החלפנו מילה, כמעט כמה מילים , בגלל שאין על על מה .
אני גם תמיד בתחילת שנה ישבתי בטקס שהיה ואני רואה תמיד מהצד ילדים מדברים בלי הפסקה וצוחקים ומה שתמיד עניין אותי על מה הם מדברים כל כך הרבה . והבנתי שזו בדיוק הבעיה שלי אני לא מתעניינת במה שהם בגלל שיש לי אותה שיגרה כמו שלך בערך ואני לא מודעת לכלום בעולם.
את צריכה ללכת למצוא תחומי עניין שאת אוהבת
אפילו לא חוגים , נושאי שיחה ואפילו סתם לרכל על המורים , הצבא , מה בא לך להיות בעתיד ואם ואם גם זה לא מעניין אותך תנסי למצוא עומק בדברים , להתעמק יותר בדברים לשאול את עצמך שאלות על הסיטואציה .
לא ענית פה למישהו פעם על שאלה סתם מתוך סקרנות ? אם כן סימן שזה מעניין אותך
וזה משהו שצריך לפחות קצת זמן כדי להתרגל אליו כי קשה לשנות שיגרה בדקה .
, ואולי אם את בכיתה ט שנה הבאה כבר מחויבות אישית תנסי משהו מאתגר כמו מדא , אם את לא אוהבת יש הרבה דברים אחרים המחויבות אישית או שתמצאי עבודה או תנועות נוער .

תנסי לנסות להתחבר לאנשים משכבות אחרות אם למצא תחביבים כולשהם אם לא צריכה לדבר עם משהו אני פה תמיד❤
ואם את רוצה עזרה שהיא ממש מקצועית תנסי לדבר עם סהר עם ממש עוזרים והם באמת מקשיבים מכל הלב ויש שם אנשים מדהימים ומהממים