6 תשובות
שואל השאלה:
דיברתי ,לא עוזר כלכך הם מודעים למצב
אנונימית
שואל השאלה:
לא אמרו כלום,אמרו שיתחשבו
אנונימית
אהובה, אני כל-כך מבינה אותך, בתקופה שלי היו התקפי חרדה הייתי במצב נפשי נורא וזה הלחיץ אותי בטירוף...
אני בטוחה שזה גם מלחיץ את אמא שלך ושהיא דואגת לך ושבגלל זה היא כועסת, תסבירי לה שקשה לך לשתף אותה (כמובן שאם את יכולה עדיף לשתף אותה) ולדעתי כדאי לך ללכת לטיפול- כדי שזה יפסיק לפגוע בך ולא ימנע ממך דברים בעתיד...
אנונימית
שואל השאלה:
זה לא דיכאון,מחוץ לבית הספר אני מאושרת ,חושבת שזו חרדת מבחנים ודיכדוך קל בגלל זה
אנונימית
שואל השאלה:
גם איתה
אנונימית
אנונימית יקרה
נדמה שאת נמצאת במצב כל כך מחניק וחסר אונים. מצד אחד את מרגישה שמשהו מבפנים גורם לך לחרדות ולא מרפה אולי אפילו מתעצם כל הזמן, ומצד שני את כנראה מרגישה מאוד בודדה כי אין אף אחד שאת יכלה לשתף במה שעובר עליך, כי כנראה האנשים שאמורים להיות הכי קרובים לך ותומכים ברגעי מצוקה, אינם שם בשבילך, ואפילו להיפך, כאילו לא נותנים מקום והכרה למה שמתחולל בתוכך והודפים אותך, ואני מתארת לעצמי איזו אכזבה את חווה, וכמה קשה לך להתמודד לבד עם המצוקה שאינך מוצאת לה פתרון כרגע.
לכן יקרה, אני רוצה לספר לך על עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) שבה אני מתנדבת. תוכלי להגיע ולשוחח בצ'ט עם אחד המתנדבים או המתנדבות דרך לינק שאצרף לך למטה. אנחנו פעילים כל יום למעט ימי שישי בערב בין השעות 21:00 עד חצות. לפעמים שיחה יכולה להקל מעט. אם תשתפי אותנו נוכל אולי לסייע ולמצוא דרכים לפתרון. בואי אלינו עוד היום, אנחנו נהיה איתך עם מלוא הלב ועם אוזן קשבת והמון אמפתיה. ניתן לגיטימיות לכל הרגשות והחרדות שתעלי.
מחכים לך עוד הערב
שלך
מתנדבת סה"ר