4 תשובות
שואל השאלה:
לא יעזור, הייתי באבחון כמה פעמים, הייתי אצל פסיכולוגי ילדים, התוצאות תמיד היו אותו דבר, "ילדה חכמה שמנסה לתת הכי טוב ורק צריכה עידוד מההורים"
אפילו לא האמינו בקשר לבעיית העצבים כי אני תמיד מנסה לשמור על נימוס, אז חשבו שאני סתם מגזימה, נפלא פשוט
לא יעזור, הייתי באבחון כמה פעמים, הייתי אצל פסיכולוגי ילדים, התוצאות תמיד היו אותו דבר, "ילדה חכמה שמנסה לתת הכי טוב ורק צריכה עידוד מההורים"
אפילו לא האמינו בקשר לבעיית העצבים כי אני תמיד מנסה לשמור על נימוס, אז חשבו שאני סתם מגזימה, נפלא פשוט
אנונימית
מה הסיבה שההורים לא רוצים לרשום אותך? אם זו סיבה כלכלית אז לדעתי תנסי לעבוד ולממן לעצמך את החוגים
תנסי אוליי פסיכיאטר...
שואל השאלה:
קשיים כלכליים זה לא העניין
הם עובדים עצמאי וביחד, ומרוויחים הרבה
היו קשיים כלכליים לפני שלושה חודשים בערך, עכשיו אנחנו יציבים מאוד ויש כסף להכל
אני והאחים שלי מאוד מעורבים בעניינים של הבית, אם היו בעיות היינו יודעים
הסיבה היא שהם לא מאמינים שאשאר בחוג הרבה זמן ולא רוצים לקנות לי את התלבושות, הבעיה זה שהם אחה שמוציאים אותי, בלי קשר אליי
בכיתה ז' הוציאו אותי כי הייתי חוזרת מאוחר הביתה בלי שיהיה קשר לחוג, אחרי החוג אני וחברות שלי היינו מסתובבות פשוט
בגלל שהבית ספר ידע על זה ודיבר עם ההורים שלי, הם החליטו להוציא אותי בלי לדבר איתי על זה
לא הייתי חוזרת כל כך מאוחר בכל מקרה, החוג נגמר בשבע, לפעמים הייתי רוצה להתאמן עוד קצת אז נשארתי לחוג של המבוגרים עד שמונה והייתי בבית בתשע וחצי
לתשובה השנייה, פסיכיאטר לא יעזור
אם לא אבחנו אותי לפסיכולוג, זה מילא, אבל לפסיכיאטר צריך מרשם שאני זקוקה לו, ובעיית עצבים זו לא סיבה לפסיכיאטר אם אני לא מגיעה למצבי קיצון, וזו רק בעיית עצבים שיש להרבה אנשים בסך הכל
קשיים כלכליים זה לא העניין
הם עובדים עצמאי וביחד, ומרוויחים הרבה
היו קשיים כלכליים לפני שלושה חודשים בערך, עכשיו אנחנו יציבים מאוד ויש כסף להכל
אני והאחים שלי מאוד מעורבים בעניינים של הבית, אם היו בעיות היינו יודעים
הסיבה היא שהם לא מאמינים שאשאר בחוג הרבה זמן ולא רוצים לקנות לי את התלבושות, הבעיה זה שהם אחה שמוציאים אותי, בלי קשר אליי
בכיתה ז' הוציאו אותי כי הייתי חוזרת מאוחר הביתה בלי שיהיה קשר לחוג, אחרי החוג אני וחברות שלי היינו מסתובבות פשוט
בגלל שהבית ספר ידע על זה ודיבר עם ההורים שלי, הם החליטו להוציא אותי בלי לדבר איתי על זה
לא הייתי חוזרת כל כך מאוחר בכל מקרה, החוג נגמר בשבע, לפעמים הייתי רוצה להתאמן עוד קצת אז נשארתי לחוג של המבוגרים עד שמונה והייתי בבית בתשע וחצי
לתשובה השנייה, פסיכיאטר לא יעזור
אם לא אבחנו אותי לפסיכולוג, זה מילא, אבל לפסיכיאטר צריך מרשם שאני זקוקה לו, ובעיית עצבים זו לא סיבה לפסיכיאטר אם אני לא מגיעה למצבי קיצון, וזו רק בעיית עצבים שיש להרבה אנשים בסך הכל
אנונימית
באותו הנושא: