אם גם אתם מרגישים שהכל רע אצלכם, הנה משהו שכתבתי לעצמי לשעות קשות

לפעם הבאה שמישהו עוזב לך את החיים בלי התראה מוקדמת תזכרי:
לעולם לעולם לעולם את לא תאשימי את עצמך.
אבל, אל תתני לאנשים לעזוב ככה סתם, קודם כל, תנסי לדבר איתם. אם הם מתייחסים אלייך כמו זבל אחרי הכל. תבעטי אותם החוצה הם לא שווים את הציפורן שלך בזרת של הרגל.
את לא מבינה?
לא משנה מי זה, לא לבכות על אף אחד אף פעם.
מישהו שלא היה בוכה עלייך, אין שום סיבה שתבכי עליו.
איך לדעת אם מישהו בוכה עלייך? מי שבוכה עלייך לא יתן לך לבכות, ולא יגרום לך לבכות.
בחיים אל תוותרי, שעה קשה לא מגדירה חיים קשים.
אל תקראי לה שעה קשה, תקראי לה שיעור,
תקראי לה גם שעת מבחן,
היא מפילה אותך רק כדי לבחון כמה זמן יקח לך לקום, ואם אחרי שתקומי הכל יחזור לשיגרה או שסוף סוף תביני שאת צריכה לשנות משהו בחיים ולהעיף מהם כמה אנשים שגורמים לה להגיע מידי שבוע לשיעורים פרטיים בבית הספר של החיים.

ולהלן כמה משפטים חשובים:
אם לא תעיפי את כל הליצנים, בסוף החיים שלך יהיו קרקס.
מספיק, זה אומר הכל.
ועוד דבר קטן, קודם כל את, אחר כך הם.
בחיים אל תנטשי את עצמך מאחורה כדי שלמישהו אחר יהיה טוב מקדימה.
החיים לימדו אותך שהקרב הוא שלך ורק שלך, זה החיים שלך תדאגי להם. הם לא יעשו את זה בשבילך.


מסכימים עם מה שכתבתי?