7 תשובות
הייתי, והרגשתי לחץ פנימי כזה.
הייתי
כי באתי מבית חרדי הייתי הולכת כל שבת עד ליפני שנה וחצי שהתחלתי לצאת בשאלה
הייתי בבר מצווה של בן דוד שלי... נחשב?
הייתי והרגשתי לא קשורה ומה לעזאזל אני עושה פה
כן, אני בא ממשפחה דתייה ולומד כרגע בישיבה תיכונית.
דת זה מרכיב מאוד מרכזי בחיים שלי ככה שאני מכיר אותה מקרוב.

הייתי בבתי כנסת כבר מילדות, חוגג את כל החגים.

בנוגע לשירים ותפילות...
זה כבר תלוי בבית כנסת, יש כאלה שיש להם מנגינות יפות ושירים, יש כאלה שזה פשוט נשמע כמו הלוויה.

בסופו של דבר יש מנגינות מאוד יפות ולפעמים יוצא שאני חושב איך האנשים באמת מאמינים שיש מישהו ששומע אותם למעלה כשהם מתפללים אך לרוב אני פשוט יושב ומחכה שהתפילה תסתיים, לא חושב משהו מיוחד:)
אני נוכח בתפילות כחלק מהשגרה היומיומית שלי.
אני לא אוהב את זה, אין בזה משהו יפה בעיני ובי אישית זה מעורר סלידה.
הייתי ואני עוד אהיה
אני באה ממשפחה דתיה ולומדת באולפנה ההורים שלי וחברות בכלל לא יודעים שאני יוצאת בשאלה חוץ מחברה אחת... אז יוצא שכשצריך ללכת לבית הכנסת אני חייבת לבוא
היום נגיד בהדלקת נרות התחרפנתי מכל השטויות שהם שרו אבל זה היה בסדר כי הייתי עם בני דודים שלי..