אני בדיכאון, אמרתי להורים שלי ולהרבה אנשי צוות בבית ספר. לא עשו עם זה כלום.

תלכי לפסיכולוג, זה יכול מאוד לעזור. תנסי משהו שהוא מחוץ לשיגרה. תתחילי להתמקד בדברים שעושים לך טוב כמו תחביבים ותיהי עם אנשים שעושים לך טוב. תיהי עם המשפחה זאת התרופה הכי טובה. אומרת לך מניסיון.

היי. קודם כל, אני כאן. תמיד.
אני חווה התקפי חרדה ודיכאונות כבר עוד מעט שנה, הייתי אצל פסיכולוגים, פסיכיאטרים, ניתקתי קשר עם המון חברים, עברתי נפילות, מחשבות אובדניות,
אבל הנה אני כאן להגיד שאני גאה בעצמי ואני היום במקום הרבה יותר שלם וטוב. וגם את יכולה.
אני כאן להיות אוזן קשבת, את מוזמנת לכתוב לי בפרטי כל מה שיושב עלייך, זה יעשה לך טוב אני בטוחה. את חזקה ואת יודעת את זה, תזכרי את זה תמיד

שואל השאלה:
איך בדיוק אני אלך לפסיכולוג כשאמא שלי לא רוצה לעזור לי? תחביבים כבר אין לי כי הזנחתי אותם. חברים יש לי וגם משפחה שאני לא אוהבת

שואל השאלה:
ניסיתי כבר לפרוק הרבה פעמים וזה לא עזר.

לכי ליועצת של הבית ספר שלך ותגידי בדיוק מה את מרגישה
ברגע שאת מוציאה משהו מהפה על כוונות אובדניות היא *צריכה * לשלוח אותך לטיפולים

שואל השאלה:
כבר כתבתי פה משהו אובדני והגיעה משטרה... זה לא מספיק? למה הורים שלי לא מנסים לעזור לי...

את יכולה לפנות לער"ן, זו עמותה מדהימה שיכולה לשמש לך כפסיכולוג. את יכולה להתקשר אליהם באיזה שעה שבאלך, גם עכשיו, יש שם מתנדבים מדהימים שיקשיבו ויעזרו לך. זה אנונימי כמובן אף אחד לא יידע, ממליצה לך לנסות זה יעזור לך אולי במקום הפסיכולוג. המספר זה 1201

שואל השאלה:
לא אוהבת לדבר בטלפון... וכבר ניסיתי סהר והם חא עזרו

אני חושבת שלפי מה שאת מתארת הכי עדיף שההורים שלך יהיו שם בשבילך, כמה פעמים דיברתם על זה? הם נתנו לך איש מקצוע?

שואל השאלה:
דיברתי עם אמא שלי שלוש פעמים (אולי אפילו יותר) והיא לא עוזרת לי

אז נראה לי שזאת כבר בעיה בפני עצמה... מה עם אבא שלך?

שואל השאלה:
לא מדברת איתו על דברים כאלו

יש לך אחות או אח לדבר איתו על זה?

שואל השאלה:
לא

תהיי חזקה, שמעי את חייבת להעיר אותה מכל האדישות הזו שלה, היא חייבת להבין שהיא צריכה לעזור לך, תנערי אותה, תעשי משהו שיגרום לה לראות אותך, אל תוותרי, נסי לעשות את התחביבים שלך, תמשיכי לנסות לגרום לה להיות מודעת לזה, אני מבינה אותך, אני מכירה מישהי שגם לה ההורים נהיו ממש אדישים למצב שלה נפשית זה פשוט חמור ממש, תנסי שוב לגרום לה להבין את זה. איך ההורים יכולים להיות אדישים לזה שהילד סובל שלהם בכלל והם לא רואים נפשית שהוא בגסיסה נפשית ?! מדברת מתוך כעס וכאב, יש לי מקרה כזה, עם מישהי פה, זה באמת מעצבן, עושה לי חשק לבוא לאימא שלך ולצרוח לה שהבת שלה צריכה אותה והיא צריכה עזרה והיא לא במצב טוב ממש טוב נפשית ופיזית ומנטלית ושאסור לה להיות אדישה. אני לא יודעת מה הייתי עושה אם הבת שתהיה לי , תהיה בדיכאון, אני מניחה בתיאורה, שהייתי עושה משהו, זה מבאס שההורים לא עוזרים לילדים שלהם ואינם רואים את זה. מצב מעצבן ומרגיז למדי