למה אנחנו חיים אם ממילא נמות בסוף?

כדי שבדרך נהנה , נצבור חוויות וכשנמות , נבין שמיצינו את החיים

למה לא

כי כבר נולדנו, אז למה לא לנצל את זה?

כדי להנות בדרך
למה אוכלים אם בסוף רעבים שוב?
למה הולכים לשירותים אם גם ככה עוד כמה שעות נלך שוב?
למה אנחנו לומדים בכלל אם גם ככ יש סיכוי שיהיה לנו אלצהיימר ונשכח הכל?
בואו פשוט נשב בבית בחוסר מעש כי הכל יגמר ויהרס בסוף

למה אנחנו קוראים ספר אם הוא ממילא יגמר בסוף?

אבל אם תמות בסוף למה לנצל את החיים בלהיות ממורמר ולחשוב על זה שממילא תמות בסוך במקום לנצל אותם ולהנות עד שתמות בסוך

מה זאת השאלה הזאת
כל דבר נגמר בסוף גם המחשב או הטלפון שלך יתקלקלו בסוף
וכולם נהנים מהם ותכלס מזל שיצרו אותם

אוקיי
אלוקים מביא אותנו לעולם לשליחות של 120 שנה
ב120 שנה האלה בודקים אותנו לאן נלך לגן עדן או לגיהנום ומה אנחנו נהיה בגלגול הבא
איך זה קשור לשאלה?
ב120 שנה האלה אנחנו צריכים להנות מהחיים ולא להתלונן כי זה שליחות