יש לי כאב בנפש שאני לא מצליח להפתר ממנו, מישהו יכול להביא לי בבקשה הצעה מה אפשר לעשות שיעבור

על מה הכאב?

לחשוב על דברים אחרים

שואל השאלה:
הרבה דברים שעברתי בילדות, שפשוט רודפים אותי כל הזמן

שואל השאלה:
ואני מצליח לא לחשוב עליהם אבל בשלב כל שהוא זה פשוט חוזר

פסיכולוג

שואל השאלה:
אני לא יכול ללכת עליו בגלל כמה סיבות שאני לא יכול לספר

אנחנו לא מומחים, קשה לנו לענות על שאלה כזו..
ממליצה לך ללכת לפסיכולוג

אני ממליצה לך ללכת לפסיכולוג,
אבל אם אתה לא רוצה אתה יכול לספר/לכתוב את כל מה שעברת ואיך שאתה מרגיש עם זה ואחרי זה אתה תרגיש משוחרר, ואולי תבין מה יעזור לך להתגבר על זה...
אם אתה מספר אז תספר למישהו שיבין אותך אולי חבר טוב.
ואם אתה בוחר לכתוב תלך למקום רגוע אפשר לחוף ים או משהו בסיגנון....

יש כל מיני דרכים, אפשר פשוט להתעלם מהן, כמו עם מחשבות לא טובות שצצות פשוט כל פעם שהן באות לא לתת להן מקום וככה בסוף הן גם לא יעלו, בהתחלה הן יבואו, אבל אם כל פעם שהן יבואו פשוט תחשוב על משהו אחר, בסוף הן גם לא יעלו יותר למחשבה, בשיטה הזאת, צריך לא לנסות לומר "אני לא חושב עליכן", אלא ממש איך שמגיעות המחשבות על הדברים שלא בא לך לזכור, ישר לחשוב על משהו אחר ומה ההבדל בין לומר אני לא חושב עליכן ולהילחם בהן לבין לחשוב על משהו אחר, ברגע שאתה אומר למחשבות/זכרונות, אני לא רוצה לחשוב עליכן, אתה באיזה שהוא מקום נותן להן יחס והן מצידן יעלו שוב. כי זה לא משנה איזה יחס הן מקבלות, כל עוד מתייחסים אליהן, זה אומר שעדיין יש להן מקום... יש איזה סיפור עם איזה רב גדול ואיזה מישהו מטריד בדלת.. אני לא אכנס לסיפור למרות שהוא בא לספר מסר חשוב והסיפור כשלעצמו מעניין...בקיצור מוסבר שם שהרב הסביר שאם אדם דופק לך בדלת, פעם ראשונה אתה פותח לו את הדלת לא נעים לך אבל אתה לא מסלק אותו, מבחינתו הוא יחזור שוב, נתת לו יחס מעולה, זה שבלב היה לך לא נעים הביקור שלו, הוא לא יודע...,פעם שניה הוא ידפוק וישגע אותך ואת פותח לו עם יחס קריר קצת, עדיין הוא ימשיך לבוא. הכנסת אותו, זה מה שהוא רצה. פעם שלישית, תצעק עליו, אם הוא עדיין רוצה להטריד הוא ימשיך לדפוק בדלת, נתת לו יחס לא משנה לו היחס העיקר התייחסת אליו, מבחינתו יש לו סיכוי...אבל אם הוא ידפוק בדלת ואתה לא תגיב בשום צורה, בסוף הוא ייתייאש, כי יבין שאין לו במילא סיכוי.. ככה גם אם מחשבות לא טובות ודברים שאנחנו לא רוצים לזכור. אם לא ניתן להן בכלל מקום וישר נחשוב על משהו אחר, הן יבינו שאין להן סיכוי איתך ופשוט לא יבואו יותר.

*דרך נוספת, היא פשוט להתמודד איתן, לתת להן מקום להעלות אותן במחשבות, בדף, בדיבור עם עצמך ולנסות לנתח כל סיטואציה ולראות איך אתה משלים עם כל דבר ואיך אתה מפה ממשיך הלאה.. להבין שלא כל דבר שקרה היה בשליטתך ושדברים יכולים לקרות והכי חשוב להבין שתמיד אפשר להגיד קאט, סטופ, אני ממשיך הלאה בחיים, מתחיל התחלה חדשה ונקיה ומה שהיה מת.....

כמובן שאפשר גם לשתף מישהו שאתה סומך עליו או איש מקצוע , אבל הבנתי שזו בעיה מבחינתך.. ולא תמיד קל לסמוך על אנשים, או אנשי מקצוע מכל מיני סיבות....