טוב אז היה לי כזה קטע שמלא זמן אני והקראש סוג של היינו מסתכלים אחד על השני עם כזה מבטים ארוכים שנה שעברה

(אני והקראש לא מכירים אחד את השניה) ואז התחלתי ממש להתבייש וראיתי שהוא לא מסתכל ממש לכיווני אז תמיד שאני רואה אותו אני כזה מסיטה את המבט. וביום ראשון הלכתי כזה לשיעור וראיתי אותו בדרך ושאלתי משהו אנשים שהיו לידו והוא גם ענה אבל היה ממש יבש כזה ושאלתי אותם לגבי זה שלקחתי את המחברת שלי בזמן השיעור שלהם ושאלתי אם הם ראו (כי איבדתי את השעון שלי) והוא פשוט ישר אמר כזה לא ונראה מאוד לא מעוניין בשיחה.. חשבתי שהוא ראה אותי קצת לפני שנכנסתי לקחת את המחברת שלי... יש מצב שכל הזמן הזה סתם דמיינתי? אולי הוא סתם בהה בחלל? זה מוזר כי זה קרה כל כך הרבה פעמים בעבר... מה דעתכם?