אני כבר שקועה בדיכאון בלי אף אחד שיעזור לי

הכל התחיל בכיתה ה, היה לי פחות מצב רוח לעשות דברים שאהבתי והרבה דברים כבר לא ריגשו אותי אבל זה לא היה כזה נורא. בכיתה ז זה כבר ממש ממש החמיר, הפסקתי להגיע לבית ספר (באתי פעם בשבוע בערך) וכשבאתי נכנסתי רק לשיעור או שניים כל היום, התחילו לי כאבי ראש נוראיים בשיעורים, הפסקתי לעשות שיעורי בית, מבחנים ואפילו הפסקתי כבר לעשות דברים בשיעור, אני יושבת ולא עושה כלום, התחלתי להיות תמיד עצובה, הרבה דברים כבר לא שימחו אותי, נעלמה לי המוטיבציה, התחלתי להזניח ככ הרבה דברים (אפילו דברים שאני אוהבת כמו התחביבים שלי). אני רק בכיתה ח וכבר נמאס לי. בית ספר הכניס אותי לדיכאון (אני לא אומרת סתם, אפילו הזמינו לי משטרה...). כבר דיברתי עם אמא שלי כמה פעמים וזה לא עזר, היא רק ממשיכה לרדת עלי. דיברתי גם עם עוד הרבה מורים, יועצת, פסיכולוגית בית ספר אפילו ואף אחד לא עזר לי. אין לי כבר למי לפנות ונמאס לי. ככ נמאס לי. בית ספר פשוט הרס לי את החיים, אפילו להתלבש אחרי מקלחת אין לי כוח כבר ואני נמנעת מלעשות דברים כי אני מרגישה שאין לי למה. אני כל היום בבית מבטלת תוכניות עם חברות כי אני מרגישה שאין לי למה. אני מחכה לכיתה י כדי לנשור למרות שזה לא יעזור לדיכאון אבל איך אני אשרוד את כל הזמן הזה? מה אני יכולה לעשות? בבקשה תעזרו לי אני שקועה עמוד בדיכאון בלי אף אחד שיעזור לי וכל יום כמעט אני בוכה מכל דבר קטן ואפילו סתם ככה.