15 תשובות
בת כמה את?
ואני חזרתי בשאלה והייתי מבית חרדי
משפחה אומנה.
אנונימי
שואל השאלה:
אני בת 16
אנונימית
זה הגיל בערך שחזרתי בו
את רוצה לשלוח הודעה בפרטי?
אני מבין אותך כ''כ,
ההרגשות, הלבטים - כחרדי, אני בהחלט מבין.
אומנם זה תלוי בגיל שלך, אבל יש כמה פתרונות שיכולים לעזור לך.

הייתי שמח לשמוע ממך עוד, אולי אוכל לעזור או לפחות להיות אוזן קשבת.
הרגישי חופשיה לפנות אלי בפרטי.
האמת שאני אותו דבר בהתחלה לא רצו לשמוע עליי בכלל אבל אמרתי להם שאני יפנה לרווחה וזה יסבך את כל המשפחה פחדו מהסיכון ואחרי כמה זמן כבר התרגלו אין מה לעשות
אולי תחכי לגיוס תתגייסי כחיילת בודדה ותוכלי לבקש סיוע של חייל בודד?
מה שכן תכבדי אם יש לך אחים קטנים דתיים או כאלה תשתדלי פחות להראות להם מהעולם שבחוץ לא היית רוצה שהם יהיו ככה גם
לא דומה לרובכם, לא ידעתי שאתה עדיין פה^
שואלת השאלה, קודם כל, תחפרי להם על הנושא
כמו שאמרו מעליי, תמיד תוכלי לפנות לרווחה
בנוסף, אני עברתי לפנימיה אז אני חוזר הביתה פעם בשבועיים
אבל בעיקרון גם זה אפשר לא לעשות
או שאולי פעם בשבועיים הם כן יקבלו אותך
בכל זאת, את הבת שלהם
אפילו כמוצא אחרון, את צמיד יכולה לפנות לרב שלהם, אני בטוח ב100% שהוא יגיד לא להעיף מהבית
^שלום גם לך.
כמו שכתוב לי בביו, גם אם אני לא מחובר- תמיד אני נמצא כאן.

בכל אופן - אני חשבתי דווקא על פתרונות שלא מחייבים יציאה מהבית, כי תכלס - גיל 16 הוא באמת גיל קשה לעזוב הכל.
נכון, אבל לפעמים ככל שהגיל עובר יותר קשה לעשות את הצעד
אני פה והוא פה וכןלנו פה כל הזמן(לפחות אני) אם את צריכה תמיכה או עזרה כי אני יודע כמה זה מסובך ואני רוצה לעזור לך
^אני זוכר אותך ואת הסיפור שלך, ומה שהביא אותך לצעד שעשית ואיך הסביבה שלך קיבלה את זה.
אני לא בטוח שאצלה זה יהיה אותו הדבר.

אבל כמו שכתבת - אנחנו בהחלט פה ונשמח לעזור :)
לא אמרתי שזה יהיה אותו דבר
אבל עדיף לנסות מאשר לשבת בחיבוק ידיים
זה צעד שדורש המון אומץ והוא אפשרי אני חושב שזה צעד נכון מאוד בפרט שאת ממש רוצה לצאת בשאלה
רק תעשי את זה בחוכמה ובסבלנות

אם תצטרכי ממני עזרה או סתם לפרוק תרגישי חופשי
תשמעי...זה נורא קשה...ויש לי כמה אחים שחזרו בשאלה רק שאיצלנו ספציפית ההורים קיבלו את זה טוב אבל ברוב הבתים זה לא ככה....אני אשמח מאוד לדבר אתך בפרטי...יש לי המון מה לומר לך...