לא שאלה פשוט לפרוק(?)

אוקי אז ככה אני לא רוצה לחפור אבל אני מקווה שזה יגיע לכמה שיותר אנשים . לפני שנה ומשהו התחילו אצלנו בעיות במשפחה. אחותי פתחה תיק על אבא שלי בלי סיבה, איימה עלי עם סכין והיו עוד המון אבל אני לא אפרט יותר מידי. בתקופה האחרונה מאמצע החופש הגדול ההורים שלי התחילו להתייחס אלי נורא ושלא תבינו לא נכון הם באמת הורים מושלמים אבל הם איבדו כל רגש אלי אחרי המקרים עם אחותי ואני מזכירה שגם אני הייתי חלק מהסיפור הזה וגם אני עברתי את זה ולא רק הם אבל הם פשוט מזלזלים בי בטירוף , לא אכפת להם והם אדישים אלי ככ, הם רבים איתי על שטויות בקטע כזה שהיה יום אחד שסידרתי את כל החרד והיה פשוט גוש נייר ושני ההורים שלי ליטרלי צרחו עלי בגלל זה ונשבר לי. זה מצב קשה זה פשוט לגדול בהרגשה שמגדלים אותך כחובה ולא ברצון. דיברתי איתם על זה והם תמיד מפילים את זה עלי. הרווחה והמשטרה יושבים לי על הראש בגלל המקרה עם אחותי במקום לחקור את אחותי הם חוקרים אותי ואין לי כוח זה קשה בטירוף . בנוסף להכל יש לי התקפי חרדה מגיל ארבע ובזמן האחרון יש לי התקפים חזקים בטירוף ואני על כדורים פסיכיאטרים ולקחתי אבל ה כדור פשוט הגיע למצב שהוא לא משפיע ואני כבר לא יודעת מה לעשות כי ההתקפים עושים לי רע וכל המקרה הזה גם. לפני שלושה ימים היועצת פנתה אלי ואמרה לי כזה אז מה איך אמא איך בבית? ( לאמא שלי יש בעיות בלב שבסוף מתים מהן) ואז היא פשוט אמרה לי איך אמא עוד כמה זמן נשאר לה? אני אפילו לא יכולה להסביר מה עבר לי בגוף. אין לי כבר למי לפנות ואני יודעת שגם לכם חוץ מלרשום הכל יהיה בסדר אין הרבה מה לעשות אבל אני לא יודעת כמה זמן אני יכולה לשרוד את זה.. ולכל מי ששאל אין לי משפחה שאני יכולה לפנות אליה כרגע כי או שהם לא בארץ או שאני לא בקשר טוב איתם :