15 תשובות
תחשוב על הכסף שאתה עושה או מה תעשה עם הכסף זה כבר יעשה לך טוב יותר
תנסה למצוא אולי עבודה אחרת (עדיין לא להתפטר מהנוכחית) שאתה מרוויח בה יפה וגם קצת נהנה ממנה. בטוחה שתמצא!
Apf
אני חושבת שאם ככה אתה מרגיש לגבי העבודה שלך
אתה צריך לחפש עבודה שאתה אוהב ומתחבר
זה לא טוב בכלל שבן אדם נכנס לדיכאון ולעצבות בגלל העבודה במיוחד שעבודה זה דרך חיים .
אתה יכול בינתיים לעבוד ולחפש תוך כדי מקום אחר
זה פשוט חיים לא טובים ודיכאון הורס את איכות החיים .
אנשים חייבים ומחויבים להכנס לעבודה שגורמת להם לטוב .
תנסה למצוא עבודה שאתה גם נהנה ממנה וגם מרוויח בה יפה. אין טעם להישאר בעבודה שאת לא אוהב אותה ונכנס לדיכאון.
תפתח את התחביבים שלך ותנסה להפוך אותם לעסק תוך כדי שאתה בעבודה הזאת ואז כשתתחיל להרוויח כסף ממשהו שאתה באמת אוהב תתפטר מהעבודה הנוכחית
קורה לי גם לפעמים, אבל אני פשוט מבין שלא כל כך נורא שם ושווה את הכסף
אני ממש כמוך בדיוק... מבין את ההרגשה=/
אולי תבקש להשתחרר שעה או שעתיים לפני אם ממש קשה לך?
היי, אני מבינה אותך לגמרי:)
אני אולי לא עובדת, אך בהחלט יכולה להזדהות, אני עוברת תקופה בדיוק כמו שתארת, רק בבית ספר.

בדרך כלל, כשקלף אחד נופל, הסיכויים ששאר הקלפים יפלו גם, הם גבוהים מאוד. אז אני עכשיו שואלת אותך: האם תמיד זה היה ככה? ממתי התחלת להרגיש את התחושה הזאת?
יש תשובה?

עכשיו תשאל את עצמך; מה יש עכשיו, שהוא שונה מפעם, שגורם לך להרגיש כך? למה הוא כלכך מפריע לך? או ליתר דיוק.... מה *אין* עכשיו, שהיה פעם, שגורם לך להרגיש כך?

אם יש לך תשובות לכל השאלות הללו, סימן שאת מכניס את עצמך לתסכול יותר גדול ממה שאתה באמת. כי הרי כמו שאמרתי, כשקלף אחד נופל, (כלומר קורה משהו קטן ואחד), רוב הסיכויים ששאר הקלפים יפלו.(כלומר המצב רוח וההשפעות מהדבר האחד והקטן ההוא, ישפיעו גם על התפקוד שלך בדברים אחרים.)

מציעה לך לקחת את העבודה ולעשות אותה בצורה מעניינת! למשל, תוך כדי מוסיקה, תוך כדי לאכול נשנושים, אולי בכלל לקחת את העבודה עצמה ולבצע אותה בצורה יצירתית, תזכור שהשטן לא גרוע כפי שמתארים אותו, כלומר- אם נגיד אתה מרגיש לחוץ, תזכור שכבר עברת את זה, וזה לא כזה נורא.

אני יודעת שזה הולך להשמע קריר, אבל אין ברירה
פשוט תכריח את עצמך. איך? להתעלם מהרגשות ולעבוד על "אוטומט". המוטיבציה תבוא בעצמה באיזשהו שלב.

בהצלחה! :)
וואי אני בול ככה כרגע
לרגע הרגשתי כאילו מישהו נמצא בתוך הראש שלי
תאמת שום דבר לא עוזר לי
חוץ מדבר יחיד שאני יודעת שאני לא מגיעה מחר לעבודה או מתכננת להבריז אז אני מאושרת
אני לא יכולה לחכות כבר לעזוב שם
מקווה שאני ימצא עבודה יותר טובה
תשמע אתה יכול לכתוב לי בפרטי אני באותה סיטואציה ולמדתי להסתדר עם זה
תחשוב מה מר קראב היה עושה.
להתחיל להתמקד בדברים הטובים ובדברים שאתה כן אוהב ופשוט להתעלם לגמרי ממה שמציק ומפריע לך.

ברגע שאתה מאמץ צורת חשיבה חיובית, הכל משתנה ונראה טוב יותר.
תחשוב על זה שאתה מקבל על זה כסף ושאחרי המשמרת אתה תקבל אותו
במקביל תנסה למצוא עבודה אחרת (בלי להתפטר מהנוכחית) שכן תאהב
אם תמצא (בטוח שתמצא), תעבור אליה
נגה, בעבודה אין חופש או דמוקרטיה לרוב. אין אפילו זמן לשתות מים.
מה לדעתך תעבור שם שכל כך מפחיד אותך?