מה דעתכם על קטע הטקסט הזה? (מתוך כמעיין המתגבר)

מלמדים אותנו שהסגולה הנעלה ביותר אינה חתירה להישגים, אלא נתינה. אבל אדם אינו יכול לתת את מה שלא נוצר. היצירה באה לפני הנתינה, שאם לא כן אין מה לתת. צרכיו של היוצר באים לפני הצורך האפשרי של הנאה מהיצירה. ואף על פי כן מלמדים אותנו להעריץ את האדם המְתוּוָך, המחלק מתנות שלא הוא יצר...צדקה זוכה לדברי הלל. הישג יצירתי זוכה למשיכת כתפיים. מלמדים אותנו שבראש ובראשונה עלינו להקל על סבלם של אחרים. אבל ייסורים הם מחלה. וכשהאדם נתקל בהם, הוא ינסה לעזור ולהקל. עם זאת, בכך שאנחנו רואים בעזרה לזולת מעשה כה נעלה, אנחנו מעניקים לייסורים את המקום החשוב ביותר בחיינו. האדם צריך לשאוף שאחרים יסבלו כדי שיוכל לומר על עצמו שיש לו מעלות רבות. זה טבעו של האלטרואיזם. היוצר אינו מתעניין במחלות, אלא בחיים. ובכל זאת, עבודת היוצרים חיסלה מחלות רבות של הגוף ושל הרוח והביאה מזור לסובלים, יותר מכל מה שהשיג אי פעם אלטרואיסט.