13 תשובות
אל...מה קרה?
שואל השאלה:
לא מחפש רחמים באמת שלא... עברתי מספיק דברים בחיים שזהו פשוט אין לי כח לכלום ולאף אחד זה הכל... את התיקון שלי בעולם הזה לא אעשה כבר.
לא מחפש רחמים באמת שלא... עברתי מספיק דברים בחיים שזהו פשוט אין לי כח לכלום ולאף אחד זה הכל... את התיקון שלי בעולם הזה לא אעשה כבר.
זה לא קשור לרחמים פשוט אני לא חושבת שזה יהיה נכון ואין דרך חזרה...בן כמה אתה בכלל שאתה חושב שלגמרי אין תקווה?
שואל השאלה:
38 ותאמיני לי שאין
38 ותאמיני לי שאין
למה באמת למה? למה להתאדות...? באמת שאם אתה ממש לא יכול אז תמיד אפשר לעבור למקום אחר אפילו מדינה אחרת, לשנות לוק, לשנוש שם, לשנות מה שבאלך בייסיקלי ולהתחיל חיים חדשים
שואל השאלה:
חחח... תאמיני לי שניסיתי הכל. וזה משהו שנמצא לי בראש שנה וגם ניסיתי בעבר אך ללא הצלחה.
חחח... תאמיני לי שניסיתי הכל. וזה משהו שנמצא לי בראש שנה וגם ניסיתי בעבר אך ללא הצלחה.
שואל השאלה:
אני אתן לך קצת רקע עליי... בגיל 3 כבר איבדתי את אמא שלי שנפטרה מסרטן אבא שלי גידל אותי ואת 3 אחיי הגדולים בתור ילד ראיתי איך אבי ניסה להתאבד וכאב את אובדן אשתו. בגיל 7 אבי התחתן שוב והייתי ילד מוכה עד גיל 13 כל בוקר אכלתי מכות עם מקל וסימנים בכל הגוף.
בגיל 14 יצאתי לעבוד כמלצר והפכתי למרדן ואת כל הכסף שהייתי עושה אישתו של אבי הייתה לוקחת לי בטענה שאני גר בבית וצריך לשלם. בצבא הייתי מתנדב להשאר שבתות רק כדי לא להגיע הביתה. אחריי הצבא שכרתי דירה לבד.
אני אתן לך קצת רקע עליי... בגיל 3 כבר איבדתי את אמא שלי שנפטרה מסרטן אבא שלי גידל אותי ואת 3 אחיי הגדולים בתור ילד ראיתי איך אבי ניסה להתאבד וכאב את אובדן אשתו. בגיל 7 אבי התחתן שוב והייתי ילד מוכה עד גיל 13 כל בוקר אכלתי מכות עם מקל וסימנים בכל הגוף.
בגיל 14 יצאתי לעבוד כמלצר והפכתי למרדן ואת כל הכסף שהייתי עושה אישתו של אבי הייתה לוקחת לי בטענה שאני גר בבית וצריך לשלם. בצבא הייתי מתנדב להשאר שבתות רק כדי לא להגיע הביתה. אחריי הצבא שכרתי דירה לבד.
שואל השאלה:
ב 2010 נפצעתי במילואים וקרעתי את הרצועה הצולבת הקידמית בברך נותחתי באותה שנה והספקתי לקרוע אותה 3 פעמים נוספות. חייתי תקופה של שנתיים על משככי כאבים ברמה של אוקסיקונטין 40 מ"ל ומדבקות פאנטה 100... כיום חי על קנאביס רפואי ואטופן 600 וזריקות. שוקע בחובות ופשוט לא יכול יותר...
זה הורג אותי מבפנים לאט לאט.
ב 2010 נפצעתי במילואים וקרעתי את הרצועה הצולבת הקידמית בברך נותחתי באותה שנה והספקתי לקרוע אותה 3 פעמים נוספות. חייתי תקופה של שנתיים על משככי כאבים ברמה של אוקסיקונטין 40 מ"ל ומדבקות פאנטה 100... כיום חי על קנאביס רפואי ואטופן 600 וזריקות. שוקע בחובות ופשוט לא יכול יותר...
זה הורג אותי מבפנים לאט לאט.
שואל השאלה:
ביי ביי
ביי ביי
אני מקווה שאתה עדיין חי, אם כן אז תקשיב לי.
אני עוד מעט בת 16. קצת אחרי שהייתי בת 14 וחצי נהייתי אובדנית. למה? דיכאון שנגרם מכל מיני דברים שהצטברו. אבל איך זה שעברה מאז יותר משנה ואני חיה? כי הפסקתי להיות אובדנית. למה? כי הבנתי שזה לא פותר לי כלום. זה גם לא עוזר בכלום ולא מקדם אותי לשום מקום. אז אם ילדה שהיא בקושי בת 15 מבינה שהתאבדות זה לא פיתרון, אז אדם שנמצא בסוף שנות השלושים שלו והרבה יותר בוגר ממני- צריך להבין את זה הרבה יותר טוב ממני.
אני עוד מעט בת 16. קצת אחרי שהייתי בת 14 וחצי נהייתי אובדנית. למה? דיכאון שנגרם מכל מיני דברים שהצטברו. אבל איך זה שעברה מאז יותר משנה ואני חיה? כי הפסקתי להיות אובדנית. למה? כי הבנתי שזה לא פותר לי כלום. זה גם לא עוזר בכלום ולא מקדם אותי לשום מקום. אז אם ילדה שהיא בקושי בת 15 מבינה שהתאבדות זה לא פיתרון, אז אדם שנמצא בסוף שנות השלושים שלו והרבה יותר בוגר ממני- צריך להבין את זה הרבה יותר טוב ממני.
שלום יקר,
אני רואה שכבר הגבתי לך על פוסט אחר, אבל חשוב לי להגיב לך שוב, לאחר שקראתי את כל מה שכתבת כאן. סיפור חייך עמוס בהתמודדויות ובכאב, כאילו רק הולך משבר אל שבר- עד שהגעת לכאן, בגיל 38, ללא שום תקווה, עייף, מותש ולמוד אכזבות.. יכולה רק לתאר לעצמי עד כמה הנפש שלך נשחקה עם השנים.
ובכל אופן כתבת כאן ברגעים שאולי כבר החלטת שאינך רוצה עוד להיות כאן.. החלטה משמעותית והרת גורל.. רוצה בכל ליבי להאמין שאתה עדיין כאן איתנו. אולי כתבת כאן באמת כמוצא אחרון, שמישהו יראה, ויושיט אליך את ידו? כאילו קול פנימי שקיים בך כתב כאן כדי להגן עליך מצעדים שאין מהם דרך חזרה?
שוב אזכיר לך שאנחנו כאן בשבילך, עמותת סה"ר [סיוע והקשבה ברשת]. תוכל להגיע ולשוחח עם אחד מאיתנו המתנדבים בכל ערב בין השעות 21:00 לחצות, חוץ מימי שישי.
בוא, נחכה לך!!
שלך, מתנדבת סה"ר.
https://sahar.org.il/
אני רואה שכבר הגבתי לך על פוסט אחר, אבל חשוב לי להגיב לך שוב, לאחר שקראתי את כל מה שכתבת כאן. סיפור חייך עמוס בהתמודדויות ובכאב, כאילו רק הולך משבר אל שבר- עד שהגעת לכאן, בגיל 38, ללא שום תקווה, עייף, מותש ולמוד אכזבות.. יכולה רק לתאר לעצמי עד כמה הנפש שלך נשחקה עם השנים.
ובכל אופן כתבת כאן ברגעים שאולי כבר החלטת שאינך רוצה עוד להיות כאן.. החלטה משמעותית והרת גורל.. רוצה בכל ליבי להאמין שאתה עדיין כאן איתנו. אולי כתבת כאן באמת כמוצא אחרון, שמישהו יראה, ויושיט אליך את ידו? כאילו קול פנימי שקיים בך כתב כאן כדי להגן עליך מצעדים שאין מהם דרך חזרה?
שוב אזכיר לך שאנחנו כאן בשבילך, עמותת סה"ר [סיוע והקשבה ברשת]. תוכל להגיע ולשוחח עם אחד מאיתנו המתנדבים בכל ערב בין השעות 21:00 לחצות, חוץ מימי שישי.
בוא, נחכה לך!!
שלך, מתנדבת סה"ר.
https://sahar.org.il/
שואל השאלה:
מתנדבת סהר שלום
אני עדיין כאן ובכל מילה שלך צדקת...
אני צריך מישהו/מישהי לדבר איתו/ה.
אשמח אם תצרו איתי קשר מחר בבוקר. תודה על הכאפה שהעירה אותי. סליחה שהתרדתי אותכם ותודה על העזרה. שלחי לי טלפון שאוכל ליצור איתכם קשר
מתנדבת סהר שלום
אני עדיין כאן ובכל מילה שלך צדקת...
אני צריך מישהו/מישהי לדבר איתו/ה.
אשמח אם תצרו איתי קשר מחר בבוקר. תודה על הכאפה שהעירה אותי. סליחה שהתרדתי אותכם ותודה על העזרה. שלחי לי טלפון שאוכל ליצור איתכם קשר
שלום יקר, אני מזמינה אותך לפנות אלינו בצ'אט האנונימי אצלנו בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. שם תוכל לשוחח בהתכתבות עם אחד המתנדבים שלנו באונימיות מוחלטת ובאופן אישי. מצרפת שוב את הלינק, ממנו ניתן להתחבר לצ'אט שיפתח הערב בשעה 21:00 עד חצות. בוא, מחכים לך..
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: