בנות, מה להגיד לה..? שתי דקות קריאה

יש לי חברה, שהיא יותר בכיוון של מכרה כזאת אבל אני איתה בהפסקות בבית ספר אז אנחנו מדברות כזה
ודיברנו על נעלי ואנס ולא יודעת איך הגעתי לזה ולמה אמרתי לה את זה בכלל אבל אמרתי לה שיש לי שני זוגות בשני צבעים שונים של ואנס שאני לא נועלץ כי הן קטנות עלי
והיא התלהבה ושאלה יא באמת? וזה ואמרתי לה כן קחי אותן וגיכחתי ואמרתי שהן סתם בחדר
ואני לא יודעת למה הצעתי אותן בכלל.. לא חשבתי שהיא תיקח את זה ברצינות.
בכל מקרה, עברו שבועיים כבר ואני לא מדברת איתה מעבר לבית ספר ופתאום עכשיו היא שולחת הודעה לגבי הנעליים ושואלת מה איתן ומשהו כמו מתי את מביאה לי אותן

אז נכון שבטח תכתבו לי "אז מה הבעיה לתת אם הן לא בשימוש"
אז הבעיה היא פשוט שבשביל כל זוג נעליים אני עבדתי קשה כדי להשיג אותן, עבדתי בעצמי בעבודות פיזיות וזה כואב כשזה מהכיס שלך.. כואב לי כי פשוט המשפחה שלי היא לא אמידה בלשון המעטה אז אני מעריכה כל דבר, באמת באמת כל דבר. וקשה לי לתת אותן כל כך בקלות בגלל שהיא ילדה מאוד מבוססת אז זה מביא לי עצבים כי ההורים שלה יכולים לקנות לה 10 זוגות של ואנס. אבל החינוך שהיא מקבלת הוא שהכל אסור וההורים שלה לא נותנים לה..

בקיצור סורי על החפירה, הייתי חייבת לשתף ואני מקווה שתבינו את הצד שלי ולא תחשבו שאני איזו קמצנית או מטומטמת.. אשמח לעצות מה לענות לה