10 תשובות
אני אחת כזאת שקשה לה לדבר על מה שעובר עליי.
ובתור אחת כזאת הייתי רוצה שהוא ייתן לי הרגשה שאני בטוחה ושאני יכולה לסמוך עליו
ו.. שזה לא יוביל לשום פרידה כי לכולנו יש קשיים.
אנונימית
להתמודד. זו לא אשמתו.
אם את לא מסוגלת להתמודד איתו בגלל זה, עדיף בשבילו שתיפרדו.
את לא אמורה להכריח.
גם חבר שלי מאוד ביישן ומופנם לפעמים ובהתחלה היה לנו ממש קשה לדבר על דברים. עם הזמן זה ישתחרר, תראי לו שאת סבלנית, קשובה ואל תלחצי עליו לדבר, זה רק יסגור אותו יותר. הזמן יעשה את שלו ודברים פתאום ישתחררו ואת תראי שהוא ירגיש יותר בנוח :)
שואל השאלה:
זאת לא אשמתו אבל ממש אי אפשר לנהל ככה מערכת יחסים. ואני לא צריכה להתמודד עם הקושי שלו להביע רגשות, הוא אמור לדעת שבמערכת יחסים הוא צריך ליידע אותי מה הוא חושב ומרגיש. קיצר, אם לא היית במצב כזה אל תגיבי פשוט. תודה.
אנונימית
תשאלי, פשוט תשאלי.
אל תשאלי "איך אתה מרגיש?"
תשאלי "אתה עצוב?"
תהיי פי מליון ספציפית יותר, כי כשקשה לך להיפתח אתה תעדיף להתחמק משאלות ולא להתחיל לדבר על הרגשות שלך כי הם נתפסים כדבר מביך.
תתני לו במה, את המקום להיפתח, תני לו זמן, ואת הביטחון שאת תאהבי אותו לא משנה כמה "פאקים" תגלי.
כי רוב האנשים שמדחיקים רגשות מתייחסים לעובדה שיש להם כאלו כאל פגם.
אפשר, את פשוט אמורה להתמודד ולחזק אותו למרות הכל. הוא לא חייב לך כלום אם הוא לא רוצה, זו זכותו.
וזכותי להגיב לך, לא זכותך לאסור עליי לכתוב לך. זה אתר שפתוח לכולם וזו זכותי לענות לך על השאלה.
ולמה את חושבת שלא הייתי במצב דומה?
הייתי במצב דומה מנקודת המבט של זאת שמדחיקה את הרגשות. תחשבי לפני שאת כותבת.

מסכימה עם התשובה מעליי.
כל מילה ממה שאמרת^
אה לול גם את הסכמת איתי
אם קשה לו לדבר על הרגשות והוא מדחיק אותם אז אני לא בטוחה שזה כזה מובן לו מאליו שצריך לדבר על זה בקשר, וגם אני חושבת שיכול להיות שאולי הוא בעצמו לא בטוח מה מסתתר מתחת לפני השטח.
אם הקשר איתו חשוב לך ואת רוצה להתאמץ על הפתיחות ביניכם אז אני מציעה שני דברים- דבר ראשון לשקף לו את זה בכנות ובישירות. אם הוא אומר משהו ואת מרגישה שמתחת לזה יש עוד דברים חוץ ממה שהוא אומר אז להגיד "זהו? אני מרגישה שיש שם עוד משהו שיושב עלייך.." או כל ניסוח אחר שנשמע לך מתאים יותר. אם תעשי את זה, אז כבר זה ששמת לב והראית לו שאת רואה אותו ורוצה לשמוע מה עוד יש לו להגיד אומר שמעניין אותך מה שהוא חושב וזה נותן לו פתח לנסות לשתף יותר. יכול להיות שהוא לא באמת מדחיק רגשות אלא בוחר באופן מודע לא לספר דברים מתוך פחד או משהו כזה ואז אולי זה יהיה פתח לשיחה על מה מרגיש לו לא מספיק נוח בשיחה ומה אפשר לשפר ביניכם כדי שהוא ירגיש יותר בנוח להיפתח וגם זה חשוב.
דבר שני- במידה והוא באמת מדחיק רגשות, אנשים שמדחיקים רגשות הרבה פעמים לא לגמרי מצליחים לזהות את הרגשות שלהם. נניח הם יודעים שהם מרגישים רע אבל קשה לבודד אם זה עצב או כעס או תסכול או בלבול או יאוש או פחד או בדידות וכו' וכו'.. הם צריכים קצת עזרה בזה כדי להצליח להבין את עצמם. טריק שלמדתי שעוזר בהרבה פעמים כאלה זה להציע "רשימת רגשות". "מה אתה מרגיש עכשיו? אתה עצוב? אתה מתוסכל? אתה כועס? אתה מבולבל? אתה מיואש? אתה מפחד?" ממש כמו משחק כזה. ברגע שתגיעי לרגש הנכון ברשימה הוא כבר ירגיש שיש שם משהו מדוייק ונכון ואני מקווה שהוא גם יגיד שזה זה. כשאתם מבינים מה הוא מרגיש, תני אישור לרגש הזה ותראי לו שיש מקום להרגיש את זה "אני מבינה שאתה כועס עכשיו, זה באמת מכעיס". קודם כל כבר היכולת לדייק מה הוא מרגיש ושיש לזה מקום יכולים להיות הקלה מטורפת בשבילו. ומה שעוד טוב זה שגם לך זה נותן פתח להעמיק יותר. נניח אם הוא כועס את יכולה לשאול על מי הוא כועס ולמה זה מכעיס אותו ומה הוא היה רוצה שיהיה אחרת וכו' וכו'..
שואל השאלה:
סליחה שתקפתי פשוט באמת שאני כבר מיואשת ממנו והוא פוגע בי כבר כל כך הרבה פעמים שאני לא יודעת כבר מה לעשות. וניסיתי הכל, אבל בגלל שיוצא לנו לדבר על רגשות כשאני פגועה ממנו והוא לא מבין למה, הוא מתסכל את עצמו בזה שהוא פגע בי וזה פשוט כדור שלג שלא מפסיק להתגלגל.
כרגע אנחנו במצב נוראי שאין לי מושג איך לצאת ממנו, ןכבר נמאס לי להיפגע ואז ללחוץ עליו להיפתח אליי. פשוט חסר סיכוי..
אנונימית
אם את לא מסוגלת להכיל אותו, זה בסדר. לא כולם יכולים להתמודד עם זה, זה באמת קשה. אולי אתם פשוט לא מתאימים אם את לא יודעת להתמודד עם האופי שלו.