אני ממש עצלנית בזמן האחרון. אני רק רוצה להיות בסטיפס ולהקשיב למוזיקה. איך להפסיק להיות כזאת?

מה הבעיה הכל טוב איתך
פשוט צאי לבחוץ ושםמכבר יהיה לך כוח להכל
נ.ב בשעה 4 כי עכשיו היום הזה עוד יהרוג אותך

אוץ אני כזאת

תמחקי את סטיפס מכל מכשיר אפשרי

שואל השאלה:
הבעיה היא שאני אמורה לעבוד בלי הפסקה ואני לא עושה את זה בגלל העצלנות שלי.

בהדרגה תתחילי

אה
הייתי הולכת לעבודה בכיף במקום ליהיות כל היום בסטיפס זה כן

צריכה מוטיבציה להתחיל לצאת החוצה?

שואל השאלה:
אני שונאת את עצמי כל כך.
לא אני צריכה מוטיבציה כדי לערוך את הסיפור שלי ואפילו אין לי כוח לקרוא אותו.
פשוט אין לי כוח.

פשוט תלכי ברוגע ואז תתרגלי כבר

יש לך כוח,
יש בך כל כך הרבה כוח שאת אפילו לא יודעת להכיל אותו.
אם את באמת היית רוצה את לעשות את זה את כבר היית עושה את זה אבל הבעיה היא שכמו רוב האנשים את לא רוצה את רוצה "בערך" אם באמת היית רוצה לגמור עם זה את היית צריכה לרצות את זה כמו שאת רוצה לנשום כל רגע כמו שאת רוצה לישון כל לילה! אז את צריכה לרצות את זה. תחשבי על העתיד, על מה יקרה אם לא תערכי אותו.
איך תגידי לעצמך "איזו סתומה ועצלנית אני שלא עשיתי את זה" אבל הקטע הוא שאת הולכת להגיד "איזה כיף שסיימתי עם זה" כי את הולכת לעשות את זה.
אתמול את אמרת שתעשי את זה מחר ולפני יומיים אמרת שתעשי מחר ולפני שלושה ימים את אומרת שתעשי מחר אז עכשיו את לא תעשי את זה מחר ואת תעשי את זה עכשיו, ברגע זה.
תקומי לכי לשולחן, או שתקראי אותו במיטה זה לא באמת משנה תקראי אותו תערכי אותו ותמלאי את *עצמך* בגאווה.
ותאמיני לי, אם תעשי את זה את תביני שאת מסוגלת להרבה יותר את יכולה בעצם לעשות כל מה שעולה על דעתך.
פשוט קומי ותעשי את זה!
בזמן שקראת את ההודעה הזאת את יכולת כבר לקרוא חלק מהסיפור אז כמו שקראת את ההודעה קומי ותקראי את הסיפור הזה תערכי אותו ותמלאי את עצמך בגאווה.

מקווה שזה עזר איכשהו, אבל באמת.
את יכולה ללכת לקיר שלי ולראות ילדה אחת שביקשה עזרה בעבודה ולראות איך היא סיימה את זה.
בקרוב את גם תרשמי לי שסיימת את זה.

לכי להליכה או תעשי קצת ספורט