חברה שאיבדתי ואני מתחרטת

הייתה לי פעם חברה הכי טובה אני אקרע לה שוש. אז אני ושוש היינו בהרבה יותר מאחיות. סיפרתי לה את כל מה שעבר עליי והיה לנו כל מיני בדיחות אישיות. אבל אני זוכרת שלא הרגשתי טוב שכמעט התעלפתי והיה לנו שיעור חופשי אז שוש רצתה שנתאמן על הריקוד שלנו. אמרתי לה שאני לא יכולה והיא מתחילה לצאת עליי והיא אמרה שאני בכיינית ומפונקת וילדה אחרת שהיינו בריב קטן עזרה לי ללכת כמעט נפלתי ולא היה לה אכפת. היא הפכה אותי לילדה אחרת. עכשיו, אני לא הילדה שהייתי קודם, היא שינתה אותי לגמרי. היא הפכה אותי לקשוחה יותר ואדישה. מאוד. ופעם אחת בכיתי שנקעתי את היד והיא חשבה שאני סתם עושה פוזות ורוצה צומי אז היא צעקה עליי. אבל אהבתי אותה. מאוד. היא הרחיקה אותי מכל החברות שלי, היא המציאה שקרים עליהן שהיא והיא הרביצה לה וקיללה אותה. אז היא הייתה החברה היחידה והכי טובה שלי. והיא היתה מאוד חמודה פשוט לפעמים היא היתה קצת מוזרה. אני מבינה אותך, מידי פעם גם אני מתגעגעת וחושבת עלייה. היא עושה את כל הדברים שהייתי עושה איתה עם בנות אחרות וזה קצת עוקץ אותי אבל תאמיני לי שתגברי על זה. תעשי דברים שיגרמו לך לשכוח ממנה: תדברי עם חברות אחרות, תצאי הרבה, אה ותוכלי, אוכל זה טוב. תמיד. מרווה שתיקראי את הכל כי לקח לי מלאא זמן לכתוב. אוהבתת

לנסות להתגבר
גם אני עוברת את זה עכשיו חברה ממש טובה שלי מכיתה ג עשתה דברים ממש מגעילים וניתקנו קשר אבל יש לי חברים אחרים