אני מרגישה חוסר אונים מטורף...

מגיל 7 , אני חוסכת כסף . באוגוסט האחרון , קניתי לעצמי את טלפון , הוא עלה לי 2800 שקלים . לאחר שלושה ימים שבהם אח שלי הגדול קינא בי מאוד , הוא נכנס אל החדר שלי כשאני הייתי במיטה ( די עייפה כזו ומטושטשת אם אתה מבינים למה אני מתכוונת ) , לקח את הטלפון שלי מבלי להגיד מילה וגם אני לא אמרתי שום דבר וניסיתי לקחת את הטלפון שלי מהידיים שלו והטלפון התרסק על הרצפה . הייתי פשוט בשוק מוחלט . הרמתי אותו מהרצפה ובדקתי שלא נשבר ולא ראיתי שקרה לו משהו אז נרגעתי אבל בכל זאת כעסתי על אח שלי . יום לאחר מכן , נסעתי עם חברה לקניון , כשהראתי לה את הטלפון החדש , היא קלטה שבר . הייתי כל כך עצבנית וידעתי שזה אח שלי . חוץ מזה שהטלפון נפל ממרחק כזה גבוה שאין סיכוי שזה לא הוא שבר אותו . אח שלי מכחיש את זה , הוא לא מודה שזה הוא . פחות מעניין אותי הפיצוי , מעניין אותי זה שהוא משקר , שהוא אשכרה מעדיף להגן על עצמו מאשר להודות באמת . אין לו מצפון? איך אפשר לעשות דבר כזה? להיות כזה אגואיסט? לחשוב אך ורק על עצמך? חמש שנים אני חוסכת את הכסף הזה , עבדתי כל כך קשה . במקום להגיד לי "אחותי , כל הכבוד לך" , הוא שובר לי אותו אפילו לא מודה בזה? למה? כדי לא לפצות אותי? כל פעם שאני מעלה את הנושא , הוא מכחיש אבל מתעצבן עלי ומקלל אותי וגם מרביץ לי , כי אני סתם משקרת לא? אמא יודעת , אבא לא . אני לא מצליחה להבין איך לגרום לו להודות . אני לא מפסיקה לבכות על זה , כי אני פשוט לא מצליחה להבין מה לעשות...