אני חסר רגשות, לא אנושי.

היי. כשאני אומר שאני לא אנושי אני מתכוון לזה.
לפני שנה וחצי התחלתי לשים לב למשהו מוזר שקורה לי, התנתקתי מעצמי לאט לאט.. סחבתי את זה עד היום ואני מחפש תשובה, אז ככה: אני חסר רגשות במלוא המובן של המילה, לא אכפת לי מהחיים שלי או של אחרים, אני לא מרגיש לחץ אף על פי שאני כל היום אמור לחוות לחץ בעבודה.. אני לא מרגיש כעס, לא שמחה אמיתית, לא הנאה, גאווה, מטרה, חשק... אני כן מרגיש עצב למרות שגם זה דוהה לי.. אני במצב כל כך רע ואני כל כך חייב לצאת מזה, אני רוצה להרגיש געגוע וכעס רוצה לחשוב בהיגיון אני בסך הכל רוצה לחוות ולנצל את הדבר הכי בסיסי.. וזה רגשות וזה כל כך מתסכל ומעציב אותי שזה כל כך חזק וזה משתלט עליי זה קורע אותי מבפנים אני על אותו תדר כל הזמן אני לא מרגיש את הלב שלי פועם ולא דאגה, לא חווה שום שיגעון.. החיים שלי במצב מאוד טוב, יש לי כסף אני עובד בעבודה מצויינת אף על פי שהיא מאוד קשה, משפחה בסדר, חברה מדהימה, חברים טובים, אוכל, בגדים, ידיים רגליים ועדיין אין לי לאן לברוח ואת מה או מי להאשים.. אני לא יודע מה יכול לעזור לי במצב הזה יותר. זה מביא מחשבות אובדניות וכל כך הרבה כאב לא פוסק, אני לא מצליח למצוא סיבה לחיות אני כל כך נואש למצוא את הרגשות שלי חזרה, אני לא יודע מה יהיה השלב הבא.. מעדיף שלא לדעת. תעזרו לי בבקשה