אני לבד בכיתה וכל השאר יושבים בחבורות ובזוגות ואני מרגישה שכולם כזה "איזה מנודה היא היא לבד אין לה חברים"

ממש כמוך :(, מוזמנת לכתוב לי

נעצתי, אם את רוצה לדבר על זה או משהו סתם ככה אני אשתדל תמיד להיות כאן ולעזור

הייתי בדיוק כמו שתארת, זה לא היה כיף, סבלתי מאוד, במיוחד שצריך להתחלק לקבוצות או לעשות בזוגות או משהו, ולי אין עם מי להיות. מתישהו כשהתייאשתי והפסיק להיות אכפת לי, אני הפסקתי לסבול כל כך וגם המצב השתפר. אולי בגלל שהתחלתי לקחת בקלות נהייתי פתוחה ומשוחררת יותר.

וואו כמה שתיארת אותי^

תיהיי משוחררת ותנסי לדבר עם ילדים שניראים לך נחמדים

אולי אין לך חברים?

תנסי להשתחרר לאט לאט ותגידי שלום בבוקר למישהו שאת אוהבת אותו או מרגישה איתו בנוח!!! ולאט לאט תתחילי לפתח שיחה איכשהו

ככה זה אני עשיתי ויש לי סוג של חרדה חברתית (לא מאובחנת)

חשבת אולי לנסות להכיר ולהתחבר אתם או לדבר אתם ? אולי לא היה לך אומץ או שלא ידעת איך לעשות את זה ?

אולי במקום להתבכיין על זה שאין לך חברים, תשיגי אותם. אף אחד שם לא מחכה שתבואי אליו.

סתם עוד טמבל^ לא כולם פשוט מסוגלים ליצור קשר עם אנשים. בתור אחת עם חרדה חברתית זה אחד הדברים הכי קשים בעולם ליצור קשר עם בנאדם. לפעמים אתה יודע איך ליצור אבל כשאתה בר לדבר אתה פשוט לא מצליח

טוב היא שאלה מה לעשות