14 תשובות
גם אני ככה הרבה פעמים
לבנים יש פחות נטייה לבכות בגלל הורמונים וזה אז גם זה קשור
אני כמוך..
בקטע של אין לי ביטחון עצמי
שואל השאלה:
אני לא יודע יותר, אני באמת כבר לא יודע למה אני לא מסוגל להרגיש יותר ומאיזה נסיבות
אנונימי
זה תמיד היה ככה ועכשיו שמת לב או שלאחרונה משהו השתנה?
שואל השאלה:
מאז 3 שנים, אפילו יותר
אנונימי
זה דבר שקורה לפעמים וכדאי להעמיק בו, זה בדרך כלל קורה מסיבה מסויימת. קרה משהו חריג לפני 3 שנים? יש איזשהו סוד שאתה מסתיר מחברים שלך? (סודות לפעמים יוצרים ריחוק מהסביבה שמתבטא גם מבחינה רגשית) יש מישהו או משהו שאתה מרגיש שכן מעורר בך קצת יותר רגשות? הייתי מתחילה מלנסות לשאול את עצמי את השאלות האלה ולדבר על התחושות האלה כמה שיותר עם מי שסביבי כדי לנסות להבין יותר לעומק את הסיטואציה ולמה זה ככה ואיך אתה יכול לקחת חלק נוכח יותר בסביבה שלך כדי שגם היא תיקח חלק נוכח בך, אם זה לא עוזר אני חושבת שלא יזיק לפנות לעזרה מקצועית. זו לא בושה ואני מכירה את זה על עצמי ויודעת שזה יכול להביא למצבים לא כל כך נעימים בהמשך ושלא צריך להתעלם מזה.
אם תרצה אתה מוזמן לפרטי להסביר קצת יותר את הסיטואציה ואני אספר על החוויה שלי והמסקנות שלי מזה..
שואל השאלה:
אני לא מסוגל לבטוח בסביבה שלי, הם גם לא מבינים וגם ישתמשו בזה נגדי ופסיכולוג בכלל לא עוזר (ניסיתי)
אנונימי
כמה פסיכולוגים ניסית?
שואל השאלה:
5
אנונימי
ומה הם אמרו לך על התחושה הזו?
שואל השאלה:
הם אמרו אותו דבר, שזה פשוט תקופה כזאת וזה יעבור
אנונימי
מעניין, כי אני עברתי תקופה כזו ועכשיו אני אצל פסיכולוגית שממש התפלאה שאף אחד לא שם לב שאני ככה ולא עשה עם זה כלום כשהייתי ככה והיא ממש לוקחת ברצינות את זה שהייתה לי תקופה כזו בחיים. וגם הפסיכולוגית שהייתה לי לפניה הייתה ככה אבל זו שעכשיו יותר והיא ממש מתייחסת לזה כאיזשהו תסמין שצריך לחקור ולעבוד עליו באופן אקטיבי.
אם אתה באזור המרכז אולי אני יכולה להמליץ לך עליה.. אם לא אז אני יכולה להגיד שהיא מטפלת ביותר משיטה אחת, ראיתי על הקיר שלה כותרות של cbt וdbt ואני יודעת שהיא גם פסיכיאטרית. אני לא יודעת מה מהמידע הזה רלוונטי אבל אני די בטוחה שמשהו במה שהיא יודעת על הסיטואציה הזו שונה מהפסיכולוגיות האחרות שהיו לי.
אני מבינה אותך... בהתחלה עוד יש לך תקווה שזה יכול להשתנות שולחים אותך לכל כך הרבה פסיכולוגים שלא עוזרים ואתה פשוט מרגיש ריק..
שמעי^, אני לא מזלזלת בחוויה שלך אבל אני יודעת שאני בתהליך הדרגתי של יציאה מזה שכבר מראה תוצאות מאוד ברורות ואני יודעת שזה כן אפשרי לצאת מזה. רק אומרת את זה כדי שלא יאבד תקווה...
אגב משהו שלא ציינתי- אולי מעבר לתהליך אישי כדאי לעבור גם תהליך קבוצתי, אני יודעת שאני עברתי תהליך קבוצתי בתנועת תרבות בשנת שירות שחייתי בקומונה ושם הרבה מהקשרים שלי עם אנשים התעצמו וקיבלו עוד ועוד רבדים והם הצליחו להיכנס לחיים שלי באופן שבאמת לא חשבתי שיכול להיות. וזה לא מקרי, היה שם באמת תהליך קבוצתי שדרש מאיתנו להתעמק בקשרים אחד עם השניה ולהתעמת אחד עם השניה על דברים שמפריעים לנו ולעבוד על הקשרים באופן אקטיבי ואינטנסיבי, זה תהליך יוצא דופן אבל הוא שינה אותי במובן הזה באופן משמעותי. אבל גם הטיפול הפסיכולוגי שהייתי בו היה חלק בלתי נפרד ועדיין...
באותו הנושא: