שמעו, טוב לי בחיים יש לי חברים משפחה והכל אבל משהו חסר לי..

אני לא יודעת מה חסר
אבל זה גורם לי לקחת את החיים כמובן מאליו
כי אני לא נהנית מהשגרה הזאת
זה כאילו שאם מכונית תדרוס אותי עכשיו
אני לא אפחד/אצטער על זה...
לא יודעת למה וזה מוזר אני יודעת
למה זה קורה לי?
החיים שלי סהכ טובים מבחוץ
מבפנים ממש לא.. ואז כאילו.. בום בא לי שהם הסתיימו או לפחות להגיע לסופם..
למה?