סתם פריקה...מוזמנים לקרוא אתם מתחברים לזה באיזשהי צורה?

אז אני כל חופש מוצאת את עצמי בבערך אותו מצב, מצב כזה בעייתי מבחינה חברתית...וכל חופש אני גם מבינה עד כמה שאני לא יודעת לשמור על קשרים חברתיים.
למה? כי כל חופש אני מוצאת את עצמי פשוט סוגשל מכריחה את עצמי להיפגש עם חברות למרות שבדיעבד אני יודעת שהן לא יעזבו אותי אם אני לא אבל עדיין זה משהו דפוק כזה אצלי
אני לא יודעת למה זה ככה כאילו אני ממש מרגישה שזה משהו דפוק אצלי וממש דבילי אבל זו תקופה דיי חרא...אני מודה לה' כל יום שיש לי את אחותי הקטנה שהיא פשוט הלב שלי וכל החיים שלי.
אני אפילו לא יודעת איך להסביר את התקופה הזאת, תקופה שאני מרגישה שאני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי וזה כלכך דפוק!!ופ*קינג אין לי כוח אוקעי?!!? אז די כבר נוו!!