אני מיואש, אני רוצה להתקרב אליה

למה אלוהים ברא אותה כל כך יפה, האם מטרתו הייתה לייאש אותי?
זה סוג של מבחן, האם היא בעצם צאצא של שטן כלשהו?
מה נסגר איתי?! למה אי אפשר שזה יחלוף כבר?
זה פשוט מתסכל, אבל היא לא מבינה
זה פשוט אוכל אותי מבפנים, אבל היא כהרגלה ממשיכה בשלה..
ולמרות הכל זאת פשוט זכותה, כי מי אני בעצם?
פשוט גולם, מסתכל אני במראה, אבל במקום להנהן בחיוך אל מולה, אני מתנגש בה, היא כבר לא תחזור לקדמותה.
למה אני עושה את זה למראה? מה היא אשמה?
הבעיה מתחילה שהמראה משקפת אותי, ואם אני ממול עדיף שזאת תישבר לרסיסים.
כי אנחנו כבר לא ילדים, אבל אני מרגיש אחד כזה.

מה כבר אפשר לעשות לדעתכם?