למה להתייחס לשואה כאילו היא לא הייתה צפויה, למרות הנבואות האזהרות?

אמנם חלק מהנבואה, שבאמת ישאלו בגלל אוה צרה האם היא קרתה בגלל ש"אין אלוקים" (חס ושלום), אבל אני שואל מבחינה של האנשים. מה, הם שכחו את זה?
וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא "הֲלֹא עַל כִּי-אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה?" (דברים לא, יז).

מלב"ים: (יז) "וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם". ר"ל רק הסתר פנים לבד: "ומצאהו" ממילא "רעות רבות וצרות". ועפ"ז יוכיחו ישראל אחר שמצאו אותם צרות רבות ואין משגיח עליהם מכלל שאין אלהים שופטים בארץ, אבל אדרבה היה להם להוכיח בהפך ממה שהסתיר פנים ע"י עונותם הרי שיש שופט. ז"ש: "ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה". ויוכיחו מזה שאין השגחה, אדרבה הלא.