למה אני תמיד נפגעת ככה קשה? (זה ממש פריקה - אני אשמח שתשקיעו 5 דקות ותעזרו לי :( )

למה תמיד זה יוצא שאני האחת שמעיקה על אחרים? שתלויה באנשים אחרים? למה אני לא הראשונה בראש של מישהו?
אני עוזרת ואני משקיעה בקשר ואני מקשיבה ופה תמיד, אבל זה בחיים לא יהיה מה שאחרים מחפשים. תמיד יזרקו אותי בשביל מישהו אחר. שקצת יותר פתוח, יותר מצחיק, יותר כיפי, יותר משוחרר. פשוט יותר. בהכל.

אני לא יודעת אפילו איך להתחיל לכתוב את זה.. זה סוג של פריקה בשבילי אז אני אשמח שלמי שיש כוח יקרא ויעזור לי כי אני ממש צריכה את זה :(

(אני בת 17 וחצי וסיימתי עכשיו יב')

יש לי חבורה-
אני + חברה א' + חברה ב' + חברה ג'.
אני וחברה ב' ואני וחברה ג' היינו פעם חברות ממש טובות.
והפסקנו לדבר.
בחודש האחרון התחברנו כולן בזכות חברה א' (שאני והיא התקרבנו בתחילת יב').
נהייתה לנו חבורה כזאת שאנחנו יוצאות כמעט כל ערב ונפגשות עד הבוקר ומדברות ומרכלות בהכי סבבה.
חשבתי שכיף להן איתי, שהן נפגשות איתי כי אני מצחיקה או לא יודעת מה, סתם כי כיף להן שאני באה או משהו.
אבל אני מבינה עכשיו שזה רק בגלל שאני חברה של אותה ילדה. אותה חברה א'.
שלא אכפת להן אם אני באה או לא.
לא אכפת לאף אחת באמת *ממני*.
הן מתקשרות אחת לשניה, וישנות אחת אצל השניה, ומדברות בווצאפ ושולחות סרטונים.
ואיתי זה לא הולך.
אני מנסה להתקשר ולדבר איתן אבל הן פשוט לא זורמות איתי כמו שהן זורמות עם חברה א'.
ואני רק עכשיו מבינה את זה, שאני החברה הנודניקית שהצטרפה לחבורה שלהן, ולא הן לחבורה שלי.
ואני לא אוהבת את ההרגשה הזאת.

כמה דוגמאות שגרמו לי להבין שהן לא באמת מתעניינות בי ושאני לא חשובה להן בכלל :( :
היה לנו נשף לפני כמה ימים.
ושתיתי לא מעט אז אני מתחילה להבין את הדברים רק עכשיו.
אני דאגתי לכולן אם הן נהנות, ואם הן שתו מספיק, ואם הן הצטלמו, ואם הכל בסדר.
אני שתיתי המון, ולאף אחת לא היה את המחשבה להגיד לי להפסיק.
אף אחת לא בדקה אם אני בסדר, אם אני נהנית.
אם לא הייתי מחפשת אותן ועוזרת להן, הייתי נמצאת לבד כל הערב.
ואני פשוט הכרחתי אותן להסתובב איתי ולרקוד איתי. אני רק הצקתי להן כל הערב ונתקעתי לידן.
אפילו יום אחר כך- ישנתי אצל אותה חברה א' (ששתתה הרבה פחות ממני), ובבוקר קמתי והקאתי, והיא פשוט לא התייחסה. היא שמעה אותי מקיאה, היא ראתה אותי מרגישה ח*א ולא התייחסה :(