6 תשובות
כן.
מן הסתם.
אתה תמות גם מקומה רביעית
לא מה פתאום
אנונימית
יקרה,
אני רק יכול לתאר לעצמי כמה היית צריכה לעבור כדי שמחשבות כאלה יצופו.
את כותבת שאין לך אומץ כדי לקפוץ באמת, אבל כמה כוח ולאיזה רמה של כנות פנימית צריך להגיע כדי להגיד שיש מחשבות כאלה. להעמיד את הכאב והקושי בקדמת הבמה ולנסות להתמודד איתם.
האם ניסית לשתף מישהו במחשבות האלה? אולי אדם קרוב, בן משפחה או אפילו מישהו יחסית רחוק?

במידה ואת מעוניינת להמשיך לשתף, אני רוצה להזמין אותך לאתר שבו אני מתנדב, אתר סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). יש לנו צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין בו תוכלי להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. אנחנו נמצאים כאן איתך ועבורך על מנת למצוא ביחד את הדרכים להקל על הקושי והכאב.
הצ'אט פעילו כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות באתר: https://sahar.org.il/

כאן בשבילך,
מתנדב סה"ר