למה אצל הרבה דתיים לא חרדים (לא מכליל) יש בעיה באמונת חכמים? לא מלמדים אותם את זה ואת החשיבות של העניין?

לא יודעת באמת למה אבל אולי הם רגילים לדברים "רגילים" ולא נכנסו לתוך האמונה האמיתית והנכונה..

אם אמנת חכמים פירושה ללכת עיוור אחרי הרב אז אני לא מבין את מי שמאמין בזה.
אם אמונת חכמים פירושה שאני מכיר בדברים של חכמים שלא אמרום סתם מסברת כרסם אלא ממחשבה מעמיקה וממסורת. וסומך עליהם שהם אנשים יר"ש, לא חושד בהם ודן אותם לכף זכות. אזי באמת יש לתמוה על האנשים שאין להם אמונה כזאת, כנראה שלא זכו וישבו בישיבה או שלא שימשו תלמידי חכמים.

שואל השאלה:
אוֹרוֹתֿ מֵאֹפֶֿל-לשעבר הושענא, אני מדבר על כך שיש לא מעט אנשים שמחישיבם את עצמם כדתיים, אבל הם ראיתי שהם לא מסכימים אפילו עם מה שכתבו רבותינו הראשונים (הרמב"ם, רבנו יונה ועוד). אני כבר לא מדבר על האחרונים. חלק מהם אמרו מפורש שהם מאמינים בתורה, אבל לא בחכמים. אבל אין דסבר כזה, כי התרוה - היא זאת שחייבת אותנו להאמין בחכמים (דדברים יז, ח-יב).

החובה היא כידוע לך ללכת אחרי הוראת ב"ד הגדול בירושלים (או בכל מקום שיהיה).

שואל השאלה:
אוֹרוֹתֿ מֵאֹפֶֿל-לשעבר הושענא, ושאין בית דין הגדול שבירושלים?

יש מחויבות לתלמודים.

שואל השאלה:
אוֹרוֹתֿ מֵאֹפֶֿל-לשעבר הושענא, מסכים. ומה עם הרבותינו הראושנים? הרי אפילו לאחרונים אין את המסכות לחלוק על הראשונים, כל שכן לנו.

פשוט כי תמיד יימצא בראשונים פירוש מסתבר לשמועות הש"ס, לכן אין טעם לחלוק על רבותינו הראשונים.

אם אתה מכיר ישנה הלצה ידועה בישיבות: "מי שלומד רק גפ"ת יכול לחשוב שרש"י היה טיפש ח"ו, אבל מי שלומד את האחרונים מבין את הגאונות של רש"י"

שואל השאלה:
ניסע רחוק מכולם, לא אמרתי שכולם ככה. אבל יש אנשים שבשילם אמונת חעמים - זה לא חלק מעבודת ה', כאילו זה שני דברים שונים בשבילם

יש לזה קשר של דרגות באמונה אני מניחה