מה דעתכם על תורת המטאפיזיקה של אריסטו?

שהוא גאון אמיתי
שהתרומה שלו גם למדע של כיום לא נתפסת

שואל השאלה:
"האדם מטבעו שואף לדעת. ראיה לזה היא האושר שאנו משיגים בחושינו, מעבר לשימושיותם הם אהובים בפני עצמם ומעל כל החושים, חוש הראייה. לא רק כנקודת מבט עבור פעולה, אלא אף כשאיננו הולכים לעשות דבר אנו מעדיפים את הראייה על פני כמעט כל דבר אחר. הסיבה היא שזה, יותר מכל החושים, גורם לנו לדעת ומאיר את ההבדלים בין הדברים." ~ הפסקה הפותחת של הספר מטאפיזיקה.

מטאפיזיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהסבר טבעם של המציאות, הקשר בין חומר לנפש, בין חומר לתכונה ובין מחשבה למציאות. מקור המונח בספרו של אריסטו, שנקרא "מטאפיזיקה" משום שבסידור המסורתי של כתביו היא הופיעה לאחר ספרו ה"פיזיקה".

שהוא לא עשה יותר מלהגדיר בה מהו שינוי, כלומר, הוא רק עקב אחרי קודמיו.

כן, אריסטו היה גאון ואחד האנשים החכמים ביותר, אך הוא בעיקר עקב אחרי קודמיו והוסיף על דבריהם (או חלק עליהם).

רעיון התנועה והשינוי התקיימו עוד לפניו בפילוסופיה היוונית, כך שהוא לא חידש, אך בדברים בהם הוא כן חידש... הם בעייתיים יותר.

דוגמה לכך: שניים מהמרכיבים של דבר שלם הם סיבה פועלת וסיבה תכליתית, הסיבה הפועלת תקפה כשזה נוגע לגופים בעלי צורה, אך לא כשזה נוגע לדברים תאורטיים או חסרי צורה.

הסיבה התכליתית היא רק פרספקטיבה בעיניי האדם המתבונן, לא יותר.

היה נחמד אם הוא היה עושה כמו אפלטון, עובר על ספריו ומתקן אותם (בסופו של דבר, אפלטון אמר שכמעט כל מה שהוא אמר - שטויות).

שוב, הוא היה גאון, אך גם לו היו טעויות.