לאחרונה יש לי המון המון מחשבות על החיים ועל מה הם שווים

תכלס, החיים הן סתם רצף של שנים, אני אעבור את הילדות, אתחתן, אביא ילדים, הם יביאו לי נכדים, אוליי נינים?, בעלי ימות, ובסוף גם אני.
זה ממש עצוב לי שזה ככה ושאני לא אוכל פשוט לעשות פאוז על התקופה שאני אוהבת בחיים.
גם אתם מרגישים ככה לפעמים?
כמובן כמובן, אני לא מתכוונת להתאבד או משהו, להפך, אני רוצה לחיות כמה שיותר ולצבור חוויות במהלך החיים שלי, אבל לפעמים הם מרגישים קצרים מדי, הלוואי והיינו בני אלמוות.