לאחונה יש לי המון מחשבות פילוסופיות עמוקות על למה אנחנו חיים בעצם האם כל החיים הם רק בדמיון שלי.זה רק קצת ממה שאני מרגיש

זה הגיוני לגמרי.אני מבינה איך אתה מרגיש.יכול שהחשיבה הדמיון והאינטליגנציה שלך גבוהים עד שאתה לא מבין איך לבטא אותם, אז אתה מרגיש אבוד ומבולבל.זה יכולה לקרות לכל אחד ואין לך מה לדאוג אני מאמינה שרוב האנשים מרגישים או הרגישו ככה.אתה יכול לכתוב על מה שאתה מרגיש/כתבות,לדבר עם מישהו שגם אוהב ומתעניין פילוסופיה.דבר אחד חשוב לי לומר, לפעמים עדיף פשוט לחיות את החיים שלנו במקום לבזבז אותם בלמצוא תשובה לשאלה שאנחנו לא יכולים למצוא עליה תשובה.

יש מחשבות פילוסופיות וזה נהדר אבל זה חולף מתישהו ואז ממשיכים לחשוב על הדברים הרגילים בחיי היומיום.. אם אתה מרגיש שאתה מאבד את זה תנסה להתרכז בדברים ה'נורמלים' שיש סביבך כמו אנשים, פעילויות, אפילו מחשב או מוזיקה.

רובנו מהרהרים במחשבות כאלה ואחרות.
אני מאוד מתעניינת בהגות ופילוסופיה, המחשבות הללו וההרגשה הזו שאני כביכול נמצאת בבלגן מסבות לי עונג. לפיכך, החלטתי להרחיב את האופקים שלי וכן גם לקחת על עצמי כמה אתגרים. בתחילת החופש התחלתי לקרוא את האמנה החברתית של ז"ז רוסו ולנתח אותה ולהוציא ממנה רעיונות, מטרות, אמונות וכו' מה שבהחלט לא קל עם הכתיבה של רוסו ואני ממליצה בחום לעשות זאת אם אתה מתעניין בפילוסופיה. תוכל להתחיל גם מספר עם כתיבה פחות מורכבת ומסורבלת על מנת "להתחמם". אם אתה מתעניין בזה אתה בהחלט תאהב את זה מהר מאוד.
לעתים, אני אוהבת לפתח את אותן מחשבות לרעיונות ולכתוב על כך מאמרים למגירה (כלומר, מאמרים שלא פורסמו או נחשפו לעיניי אנשים אחרים) וביום מן הימים אולי אפרסם אותם או אשדרג אותם. זה גם נחמד מאוד.