2 תשובות
תקראי את שתי הטקסטים תקחי משפטים שכותבי המאמר טוענים (תלוי לגבי מה מבקשים ממך) תשתמשי במילות קישור ואחרי שאת ממרקרת תעתיקי את זה וזהו
אפשר להבין מה בדיוק את לא מצליחה?
כן, לא תמיד זה כל כך קל, אבל בעיקרון יש שיטות ודרכים מסודרות לאיך לעשות את זה. אני לא אתחיל לכתוב הכל כי זה ארוך אבל בגדול:
את קוראת קודם כל את השאלת מיזוג ומחפשת איזה דברים מבקשים ממך להתייחס אליהם. למשל סיבות (תבחין ראשון), מטרות (תבחין שני) והשלכות (שלישי) - לא משנה של מה, זאת סתם דוגמה לתבחינים אפשריים. יכולים להיות גם רק שני תבחינים (אבל לא פחות משני תבחינים - לפעמים זה לא כל כך ברור אבל זה גם יכול להיות שתבחין אחד זה בעד והשני זה נגד משהו - הנושא שעליו מדברים הטקסטים)
אני הייתי מסמן כל תבחין בצבע אחר. אחר כך הייתי עובר על הטקסטים ברפרוף (לא חובה אם כבר ענית על השאלות על הטקסטים קודם) ואז קורא כל טקסט בצורה מעמיקה ומתייחס לכל תבחין בנפרד. אני עובר טקסט טקסט ומסמן כל מה שקשור לתבחין הראשון שביקשו ממני. אחר כך עושה אותו דבר עם השני (מסמן בצבע אחר בכל טקסט מה שקשור אליו) ואז גם על השלישי אם יש.
אחר כך פשוט מסדר בטבלה מה כתוב על כל תבחין בכל טקסט. את מכינה טבלה עם עמודה אחת של תבחינים ואחת של טקסטים, וכותבת את מה שסימנת בקצרה.
עכשיו אפשר להתחיל לכתוב - הפסקה הראשונה היא פסקת פתיחה קצרה שאת כותבת בכמה משפטים על מה הטקסטים עוסקים. בפסקה הראשונה את כותבת את כל מה שמצאת על התבחין הראשון. (לבדוק רק שדברים לא חוזרים על עצמם)
את כותבת בצורה הזו: כהן (2008) טוען כי ......(מה שקשור לתבחין הראשון), ואילו לוי (2012) מסביר כי.... - זאת דוגמא
אני לא אביא לך עכשיו את כל הדוגמאות לאיך לכתוב וכו' כי זה באמת טכני יותר ונמצא באינטרנט.
ככה את עוברת על כל תבחין - כל תבחין בפסקה נפרדת. ואת פשוט כותבת את כל מה שכל כותב טקסט אמר על אותו התבחין (למשל מה כותב טקסט 1 אמר על המטרות של נושא מסויים, ומה כותב טקטס 2 אמר ומה 3). לא תמיד כל כותב טקסט יתייחס לכל התבחינים - יכולים להיות שיהיה לך כותב טקסט שתייחס רק לתבחין אחד וזה גם בסדר. יכול להיות שתבחין אחד יהיה כתוב רק בטקסט אחד ובכל השאר לא יוזכר בכלל.
תנסי להשתמש בפעלי הבעה שונים "לדברי... טוען כי... מציין..." ותציגי איזשהו שיח דמיוני בין הכותבים "... תומך בדעתו של.../מסתייג"
מקווה שעזרתי
כן, לא תמיד זה כל כך קל, אבל בעיקרון יש שיטות ודרכים מסודרות לאיך לעשות את זה. אני לא אתחיל לכתוב הכל כי זה ארוך אבל בגדול:
את קוראת קודם כל את השאלת מיזוג ומחפשת איזה דברים מבקשים ממך להתייחס אליהם. למשל סיבות (תבחין ראשון), מטרות (תבחין שני) והשלכות (שלישי) - לא משנה של מה, זאת סתם דוגמה לתבחינים אפשריים. יכולים להיות גם רק שני תבחינים (אבל לא פחות משני תבחינים - לפעמים זה לא כל כך ברור אבל זה גם יכול להיות שתבחין אחד זה בעד והשני זה נגד משהו - הנושא שעליו מדברים הטקסטים)
אני הייתי מסמן כל תבחין בצבע אחר. אחר כך הייתי עובר על הטקסטים ברפרוף (לא חובה אם כבר ענית על השאלות על הטקסטים קודם) ואז קורא כל טקסט בצורה מעמיקה ומתייחס לכל תבחין בנפרד. אני עובר טקסט טקסט ומסמן כל מה שקשור לתבחין הראשון שביקשו ממני. אחר כך עושה אותו דבר עם השני (מסמן בצבע אחר בכל טקסט מה שקשור אליו) ואז גם על השלישי אם יש.
אחר כך פשוט מסדר בטבלה מה כתוב על כל תבחין בכל טקסט. את מכינה טבלה עם עמודה אחת של תבחינים ואחת של טקסטים, וכותבת את מה שסימנת בקצרה.
עכשיו אפשר להתחיל לכתוב - הפסקה הראשונה היא פסקת פתיחה קצרה שאת כותבת בכמה משפטים על מה הטקסטים עוסקים. בפסקה הראשונה את כותבת את כל מה שמצאת על התבחין הראשון. (לבדוק רק שדברים לא חוזרים על עצמם)
את כותבת בצורה הזו: כהן (2008) טוען כי ......(מה שקשור לתבחין הראשון), ואילו לוי (2012) מסביר כי.... - זאת דוגמא
אני לא אביא לך עכשיו את כל הדוגמאות לאיך לכתוב וכו' כי זה באמת טכני יותר ונמצא באינטרנט.
ככה את עוברת על כל תבחין - כל תבחין בפסקה נפרדת. ואת פשוט כותבת את כל מה שכל כותב טקסט אמר על אותו התבחין (למשל מה כותב טקסט 1 אמר על המטרות של נושא מסויים, ומה כותב טקטס 2 אמר ומה 3). לא תמיד כל כותב טקסט יתייחס לכל התבחינים - יכולים להיות שיהיה לך כותב טקסט שתייחס רק לתבחין אחד וזה גם בסדר. יכול להיות שתבחין אחד יהיה כתוב רק בטקסט אחד ובכל השאר לא יוזכר בכלל.
תנסי להשתמש בפעלי הבעה שונים "לדברי... טוען כי... מציין..." ותציגי איזשהו שיח דמיוני בין הכותבים "... תומך בדעתו של.../מסתייג"
מקווה שעזרתי
באותו הנושא: