למה לעזאזל אני האשמה בסיפור?

אבא שלי התקשר אליי ב16:48 וביקש שאני אקח את אחותי לחוג שלה בשעה 17:00.. עכשיו אני כולי באתי ללמוד למבחן הגדול שיש לי והייתי עם פיג'מה ולקח לי זמן להתארגן ולעכל.. עכשיו לבשתי בגדים שמתי נעליים ויצאנו.. ההליכה מהבית שלי לשם היא 10 דק'
יצאנו בערך ב16:57 כזה כי עד שהתארגנתי..
ובאמצע הדרך בשעה 17:06 אבא שלי מתקשר ומתחיל להגיד לי שהמורה של אחותי התקשרה אליו והתחילה לצעוק עליו למה אחותי באיחור ואמרתי לו "בסדר מה היא חושבת שאני שעון שאני יכולה לתקתק זמנים?" ואז הוא אמר "*שם שלי* זה לא אשמתה זאת אשמתך!" שאלתי אותו "באמת אני אשמה?" והוא ענה "כן, רק את לא אף אחד אחר אשם פה!" והתחלתי להתעצבן ולהסביר לו שויתרתי על ללמוד למבחן והכל והוא עדיין עמד על שלו שאני זאת שאשמה בכך שהמורה התעצבנה..
מה לעזאזל? עשיתי משהו רע תגידו?
כי אם כן אני הייתי שמה לב לזה..