4 תשובות
זה דבר טבעי בגיל הזה זה ההורמונים ברגע אחד מרגישים בגג העולם ומיד אחרי זה דכאון בלי חשק לעשות כלום..
אני הייתי מציע לך לתת לזה לעבור לבד, אל תעברי מאיפה שאת כי ה'בעיה' תעבור איתך.. תנסי לפתור אותה במקום שאת נמצאת בו..
מבין את הקושי ומאחל לך בהצלחה
שואל השאלה:
אבל אין לי אפשרות ניסיתי הכל אני בדיכאון ולא בגלל ההורמונים אני בדיכאון כי אני "חולה" בזה אני לא סתם עצובה
אנונימית
אם לא תדברי אל עצמך כ"חולה" את לא תרגישי בזה, לדוגמה אני עם קשב וריכוז והובחנתי ברמה גבוהה אבל אני לא מתייחסת לזה, אני פשוט מנהגת רגיל..
גם לאח שלי יש בעיה יש לו אוטיזם, אבל הוא בתיפקוד ממש ממש גבוה אנחנו לא מתייחסים אליו בבית כאל אוטיסט, אנחנו פשוט מתנהגים רגיל וגם הוא יודע שיש לו אוטיזם והוא לא מתייחס לזה הוא מתנהג גם באופן רגיל.
אז בקיצור אחרי כל החפירה הזאת מה שאני מנסה להגיד זה שלא כולם מושלמים ולכולם יש בעיות, אבל ממשיכים עם זה הלאה.
ובקשר לשאלה שלך את לא צריכה לעבור בית ספר לכל תקופה יש את החברים שלה את פשוט תצתרכי להתידד יותר עם אנשים גם אם זה קשה לך אבל תראי שבסוף כן יהיו לך חברים, יותר מכל ה"מקובלים".
סליחה אם חפרתי xd
תלוי באיזו כיתה את
אם את בכיתה י ומעלה אין טעם..