התאהבתי ביועצת שלי בחטיבה... היה לנו קשר ממש טוב...ועמוק.

זה מה שרשמתי לה ביום העצמאות :
זה באמת ההודעה האחרונה שאני ירשום לך.
חשבתי על זה ובעקבות חשיבה עם עצמי במהלך זמן אני חייבת להוציא את זה .
הייתי כל הזמן בהכחשות עם עצמי. ניסיתי להתאהב בבנים בבנות אחרות ולשים הכל בצד.
כל פעם ניסיתי להכחיש את מה שאני מרגישה..
ניסיתי להכחיש מה שאני מרגישה כלפייך..
אני מאוהבת בך..
אני מצטערת שאני אומרת בצורה כזאת כי יש לך בן זוג ואת אוהבת אותו והוא אותך...
אני יודעת שזה לא יקרה. לכן אני גם רושמת את זה.
זה חסר סיכוי לחלוטין ..מצידך ומצידי. כי גם אם זה היה לא הייתי מסכנת את הדבר שהכי חשוב לי...
תמיד חשבתי שאת העכשיו שלי שאת המחר והתמיד שלי..
אבל זה לא כי לא קרה כלום לא יקרה כלום וזה הפנטזיה שלי.
בחיים לא חשבתי שירשום את זה .
אבל זה באמת נגמר.אני רואה את זה..לא חשוב מה שאני מרגישה כלפיי זה ,זה המצב..
לכן אני אתרחק..אני אשים צעד אחורה כדי שתוכלי להיות בשלווה. אני לא אבוא כל פעם לחדרך למרות שזה המקום האהוב עליי בבית ספר.
חג עצמאות שמח


בנוסף,היה לי היום דייט עם מישהי ולא יכולתי לדבר חשבתי רק על היועצת..שכמה בא לי להיות איתה ולחבק ולנשק אותה...
כואב לי שככה...אני מתה רק עליה ומתה לנשק אותה...