למה אני מרגישה לרוב תחושת ריקנות? אני לא יודעת איך להתמודד..

זה הדור הזה והפלאפונים מן גל של ילדים ריקניים דכאוניים חרדתיים .. אני אוהב לשמוע שירים ולשיר אותם עם עצמי זה תמיד מעודד אותי

אני מיעעץ לקלוט ולקבל שהחיים לא נהיים קלים אלה להפך ככל שאת מתבגרת הם יותר קשים צריך לקבל את זה לא לשאול את כל השאלות הקיומיות האלה כי אין להם תשובה ותמיד להיות בכאן ועכשיו לחיות כאן ועכשיו לא לחשוב על מחר ולא לחשוב על אתמול כי כשאתה תקוע בעבר אתה בדיכאון כשאתה חושב על העתיד אתה בסטרס וחרדות פשוט להיות כאן ועכשיו ולהרגיש ולהנות מהדברים הכי קטנים

שואל השאלה:
אבל אם בקושי אין ריגושים? או דברים חדשים בחיים?

זה רק שלב בחיים תיהי מודעת לעצמך תשימי לב לסביבה שלך ומהיר מאוד תגלי שאפשר להתרגש וללמוד דברים חדשים ומענינים בכל רגע פשוט צריך לשמור על פוקוס וריכוז למה האשמתי את הפלאפונים בתגובה הראשונה כי הם גונבים פוקוס לתשומת לב ואנרגיות ובנוסף לזה פעם יכולת הריכוז של תלמידים בשיעור הייתה על גבול ה 40-50 דקות ולאחר שיצאו הסמארטפונים היכולת הזו ירדה לפאקינג 7-13 שניות !

אפשר למצוא תחביבים חדשים

נסי לחזור בזמן ולתקן את זה