הגיוני שאני מרגישה נבגדת?

בקיץ שהיה עזרתי לילדה שבקושי דיברתי איתה בזמן שהחברה הכי טובה שלי (לשעבר) פגעה בה בכמויות מטורפות אתם לא תבינו
הילדה שבקושי דיברתי איתה בכתה לי ימים על גבי לילות בטלפון והחברה הטובה שלי לא התוודתה ורק האשימה אותי בזה והכל.. עזבו.
בקיצור סוף החופש העניין הסתדר..
היא לא פגעה בה יותר בצורה חולנית כמו שתמיד עשתה ואפילו המורה שהתערבה כי זה היה מחייב גורם חוץ, אמרה שזה מעשה נוראי.
אבל השנה עוד שנייה נגמרת ו..
אותה ילדה שבקושי דיברתי איתה והילדה שהייתה חברה טובה שלי עכשיו אני לא מסוגלת לדבר איתה בגלל מה שקרה...
הן נפגשות יותר ממני, מדברות הרבה בפון
מבלות בהפסקות יותר..
ואפילו המורה, מחבקת את הילדה וכל הזמן מחייכת אליה והכל כאילו היא התלמידה האהובה עליה.. וכל זה.
עכשיו עזבו קנאה, אני לא מקנאה..
אני מרגישה נבגדת, בזכותי אותה ילדה הפסיקה לפגוע בשנייה ובמקום לומר תודה הן הולכות לטיולים מאחורי הגב.
והמורה אמרה בעצמה תדברו אבל *רק* שלום שלום במדרגות והיא בעצמה מתנהגת אליה בצורה כאילו מועדפת...
אוף זה הגיוני?