לכותבי ספרים/אנשים יצירתיים

תקראי לו מומו כלומר מוחמד, או גברת רוזה, אני אומר את זה כי אני אחרי קריאת הרומן כל החיים לפניו, רומן מדהים דרך אגב

בחור יתום שגדל עם משפחה טובה שחינכה אותו לערכים טובים שאחרי שאיבד את הוריו הפך להיות קצת קשוח כלפי חוץ ,יש בו יכולת להרגיש את סבלם של אחרים ורצון עז לעזור להם ,יחד עם זאת הוא חכם מאוד ובעל אינטילגנציה גבוהה משל אחרים

דור גבר פושע מרחובות ניו יורק סיטי שודד אנשים ומשתמש באלימות וכל זה רק תדמית עטופה סביב גבר שבעצם אבא לילדה בת שנתיים ואין לו כסף להאכיל אותה כל הדברים האלו נועדו למען בתו הקטנה

תבססי על אנשים שאת מכירה..

-מור, בת 21, אחות 4 מתוך 6, בגיל 14 פיצוץ ארע כתוצאה מדליפת גז, כל משפחתה (שהייתה בבית באותו זמן בעוד שהיא הייתה בטיול שנתי מבית הספר) מתה באירוע למעט אחיה הקטן, שניהיה נכה... היא הועברה לבית יתומים ומשם לבית אומנה אך למשפחות האומנה היה קשה מידיי לשאת את עול הנכות של הילד וכל פעם הוא הוחזר לבית היתומים. היא שלא הייתה מוכנה לנטוש את אחיה עברה איתו כל פעם מחדש ממקום למקום. בת 16 היא התחילה לעבוד יום אחר יום... חסרה כל שקל שיכלה, כשאחיה הגיעה לגיל 18 הם יכלו כבר לעזוב את בית היתומים היא לקחה את הכסף שחסכה במשך שנים של עבודה והכסף שאליה קיבל מביטוח לאומי וקנתה מעיין בית שיוכלו לגור בו הוא והיא... לא עברו שלושה חודשים ותאונה נוראית לקחה את חיו האח... האחות אבודה, לא ידעה איך להתמודד עם האבל פיתחה פיצול אישיות, אישיות של עצמה ואישיות של האח המנוח שלה.
אפשר לכתוב סיפור שלם על תהליך ההתגברות שלה על מות אחיה, אפשר לשנות קצת את הרקע שלה ולהראות איך למרות כל ההתנסויות השליליות שהיו לה עם בני אדם אחרים איך היא מפתחת קשרים ומתחברת לעולם שוב, אולי איך היא מכירה אהבה... וכו'... אפשר לדעתי ללכת עם זה למלא כיוונים... לא אותו הדבר בדיוק אבל אני כותב עכשיו משהו על התמודדות עם אבל של קרוב... זה אמור להיות המוטיב כמעט המרכזי של הסיפור.
זה לא הכי מלוטש כי זה ככה בשלוף אבל אפשר לעשות מזה משהו טוב לדעתי, יש לי עוד רעיונות, יותר מאוחר אכתוב, אם אשכח ותצטרכי תוכלי להזכיר לי...