מה דעתכם על הקטע כתביה שכתבתי?

לא חשבתי שתוך זמן כל כך קצר אוכל לאהוב מישהו כל כך הרבה, הוא היה יכול להשיג כל בחורה אבל הוא רצה אותי.
היה בזה משהו יפה, כמעט משחרר, היה יותר טוב כשהיינו רק הוא ואני.
הייתי אמורה להטיל ספק כשהוא אמר לי שהוא אוהב אותי, הוא לא הצליח לצאת לי מהלב.
ברגע שעזב הצלחתי לאגור בתוכי כל כך הרבה כעס, הושפעתי ממה שאחרים חשבו שהם יודעים.
הוא לא היה יכול לעשות כלום וגם אני לא הייתי יכולה, אני נשארתי למרות שידעתי שיכאב לי בסוף רק מפני שאף אחד אחר לא נשאר.