אני בן 18. אמא שלי אוסרת עליי מלא דברים.

באתי להגיד לך "תעשה מה שבא לך, אתה כבר 18", אבל אמרת שהיא עברה ניתוח לב והיא מתאוששת.. אם הייתי באותו מצב כמוך הייתי מקשיב לה כמה שיותר.

אולי תנסה להסביר לה? או שתכבד אותה עד שהיא תרגיש טוב יותר

שואל השאלה:
לא ניתוח לב... ניתוח. משהו בגרון.

שואל השאלה:
ועד מתי? כי תמיד יש משהו חדש...
ובזמן שכל החברים שלי עושים מה שבא להם - אני חי לפי מה שאמא שלי אומרת מאז שאני זוכר את עצמי...

אחי תכבד עד שהיא תרגיש טוב , ואחרזה תעשה מה שאתה רוצה זהוו נגמר גיל הילדות , עכשיו אתה מחליט על עצמך.

שמע, בתור אחת שיצאה ההפך הגמור מה שההורים שלה רצו שתהיה - אפשר לרצות אותם עד שלב מסוים, אבל בסופו של דבר אתה צריך לחיות בשביל עצמך ולא בשביל ההורים שלך. אתה לא צריך למנוע מעצמך הנאות רק כדי לרצות את אמא שלך.
כשאני בחברת ההורים שלי, אני מכבדת אותם והכל, אבל כשאני יוצאת עם חברים זה כבר סיפור אחר וההורים שלי לא צריכים לדעת מה אני עושה שם.
זה לא באמת "אתה בן 18 תעשה מה בראש שלך", כי גם אני בת 18 ויודעת טוב מאוד שלגיל אין באמת משמעות כשאתה גר בבית עם ההורים ואתה תחת חסותם.
תקל עליה עכשיו כי היא במצב רגיש, אבל בשלב מסוים היא תצטרך להבין שלילד שלה יש חיים משלו ורצונות משלו, וגם אם הם נוגדים את האידיאל שלה (מניסיון, ביסקסואלית להורים הומופובים) היא תצטרך להשלים עם זה בשלב מסוים. והיא גם לא מונעת ממך את הדברים האלה, עובדה שאתה עדיין הולך לשם. היא רק צריכה קצת זמן כדי להשלים עם זה, גם אם היא תמשיך לעשות פרצופים.