פריקה שכתבתי לפני חצי שנה בערך...

טוב אז את האמת טיפה שכחתי ממך...
עדיין כואב לי, אבל הרבה פחות.
אולי זה בגלל שהכרתי ילד אחר...
אני הכי לא רציתי שזה יצא ככה אבל אם הייתי ממשיך לדבר איתי וממשיך את הקשר הזה אז אולי זה לא היה ככה.
אני בכלל לא מצליחה לעקל את כל מה שעבר ביננו, לפעמים אני חושבת שזה חלום, חלום טוב.
כשאתה עובר במסדרון ואני רואה אותך אני באמת מנסה להבין למה אתה לא מסתכל עלי...
אבל בכל זה קרה משהו טוב.
הצלחתי לצאת מהדיכאון שהיה לי ממך.
הצלחתי להתאהב מחדש! בילד שהוא לא אתה.
אם לומר את האמת אני מפחדת להתאהב מחדש, כי זה סתם כואב.
אהבה היא כואבת ופוגעת.
אבל... באהבה יש דברים טובים גם.
זה שיש על מי לסמוך
זה שיש מישהו שאפשר לשתף איתו את הסודות....
זה שהוא בשבילך הכל!