10 תשובות
מדיכאון
כי הם חושבים שהכאב הפיזי יגרום לכאב הנפשי להעלם.
ויש כאלה שסתם עושים את זה בשביל צומי
ויש כאלה שסתם עושים את זה בשביל צומי
אנשים חלשים מתאבדים, אנשים חזקים חותכים את עצמם.
אנונימי
אנשים חזקים לא חותכים בכלל.^
פיגור מוחי , אנשים בכיינים וחלשים אז הם פוגעים בעצמם כי זה איכשהו אולי יעזור להם בחיים המשעממים והמסכנים שלהם למרות שזה בכי לשווא הם סתם מחפשים על מה לבכות
candy_girl - תאמיני לי שכן, אני מכיר כמה שחותכות את עצמן, והן אמרו לי שהם עושות את זה במקום להתאבד.
אנונימי
"אין אני יכול לנוח עד שלא ראיתי את דם האויב, ואני האויב הכי גרוע של עצמי."
הכאב הנפשי שלהם כה עמוק, הם רואים עצמם כאויב של עצמם, לכן הם מתרגמים את הכאב הנפשי הזה לכאב פיזי, שכן זה עוזר להם להשתחרר.
נדבר על אנשים דכאוניים. הם רוצים להירפא מהדיכאון כמובן, הם מרגישים שבורים ושאין מצב שיוכלו להירפא. אנשים שחותכים עצמם לא מרגישים שהם יוכלו להירפא נפשית, וכאשר הם רואים חתך מתחיל להיסגר/להחלים, הם מקבלים סוג של "אפקט" של ריפוי. הריפוי הפיזי עוזר להם להתמודד עם הריפוי הנפשי. עד כמה עוזר? אין לדעת.
אולם, זו טעות לחתוך. אנשים שחותכים את עצמם מאותה מחשבה שהחלמה פיזית=החלמה נפשית, טועים ובגדול. כאב נפשי הוא דבר הרבה יותר גדול ומשמעותי מכאב פיזי. בכל פעם שאדם חותך, זה להכריח את עצמך לסבול יותר. כשאנשים חותכים את עצמם הם מרגישים חסינים לכאב הנפשי וכנראה שגם הפיזי, הם מסווים את זה בעצם. זו הסיבה שאין צורך לחתוך, אין לגרום לעצמנו חוסן מכאב. אנחנו רוצים לעצור את הכאב שלנו, לא להמשיך אותו.
במקום לפגוע בעצמך, נסה להביע את כל הרגשות האלו לתוך ציור, אמנות, כמו שעשה ואן גוך. רק שבמקרה של ואן גוך, המשקולות על חייו היו כואבות ועמוסות ככ, שלבסוף הוא הרג עצמו בירייה.
הכאב הנפשי שלהם כה עמוק, הם רואים עצמם כאויב של עצמם, לכן הם מתרגמים את הכאב הנפשי הזה לכאב פיזי, שכן זה עוזר להם להשתחרר.
נדבר על אנשים דכאוניים. הם רוצים להירפא מהדיכאון כמובן, הם מרגישים שבורים ושאין מצב שיוכלו להירפא. אנשים שחותכים עצמם לא מרגישים שהם יוכלו להירפא נפשית, וכאשר הם רואים חתך מתחיל להיסגר/להחלים, הם מקבלים סוג של "אפקט" של ריפוי. הריפוי הפיזי עוזר להם להתמודד עם הריפוי הנפשי. עד כמה עוזר? אין לדעת.
אולם, זו טעות לחתוך. אנשים שחותכים את עצמם מאותה מחשבה שהחלמה פיזית=החלמה נפשית, טועים ובגדול. כאב נפשי הוא דבר הרבה יותר גדול ומשמעותי מכאב פיזי. בכל פעם שאדם חותך, זה להכריח את עצמך לסבול יותר. כשאנשים חותכים את עצמם הם מרגישים חסינים לכאב הנפשי וכנראה שגם הפיזי, הם מסווים את זה בעצם. זו הסיבה שאין צורך לחתוך, אין לגרום לעצמנו חוסן מכאב. אנחנו רוצים לעצור את הכאב שלנו, לא להמשיך אותו.
במקום לפגוע בעצמך, נסה להביע את כל הרגשות האלו לתוך ציור, אמנות, כמו שעשה ואן גוך. רק שבמקרה של ואן גוך, המשקולות על חייו היו כואבות ועמוסות ככ, שלבסוף הוא הרג עצמו בירייה.
יש כאלה שבאמת רוצים להתאבד. פשוט אין לכולם את האומץ באמת לסיים את החיים.
זה מתוך כאב נפשי והם חושבים(אגב גם אני מפעם. שזה יעביר את הכל ויגרום לדבר להראות יותר טוב. אגב, זה לא.
זה מתוך כאב נפשי והם חושבים(אגב גם אני מפעם. שזה יעביר את הכל ויגרום לדבר להראות יותר טוב. אגב, זה לא.
מהניסיון שלי זה היה בריחה מהמציאות וביטוי מוחשי לכאב
באותו רגע שאתה חותך אתה לא אומר את זה זה פשוט מרגיע
כשאתה יוצא מזה אתה מבין למה עשית את זה
באותו רגע שאתה חותך אתה לא אומר את זה זה פשוט מרגיע
כשאתה יוצא מזה אתה מבין למה עשית את זה
יש לי בן זוג שפגע בעצמו בעבר( היה אובדני) ואני מאוד מקווה שלא יעשה את זה יותר
הוא מתאר את זה בתור לחץ פנימי, שמעשה הפגיעה עצמית משחרר ומפנה מקום בפנים.
אני בעבר עשיתי את זה כדי להעביר את כל התחושות שמציפות לפעמים למשהו פיזי, מורגש, לפרוק אדרנלין.
הוא מתאר את זה בתור לחץ פנימי, שמעשה הפגיעה עצמית משחרר ומפנה מקום בפנים.
אני בעבר עשיתי את זה כדי להעביר את כל התחושות שמציפות לפעמים למשהו פיזי, מורגש, לפרוק אדרנלין.
אנונימית
באותו הנושא: