הגיוני שלבן אדם יש חרדה חברתית אבל הוא לא ביישן?

ממש לא

שואל השאלה:
למה לא?

לא
אם לבן אדם יש חרדה חברתית תהיה לו חרדה מכל סיטואציה חברתית, איך הוא יכול להיות לא ביישן אם הוא בחרדה משתקת?

כן. אל תגידו סתם
חרדה חברתית מאופיינת בחרדה, חשש ופחד ממצבים חברתיים, לב דווקא מביישנות
זה פשוט בן אדם שחושש ודואג להשתתף בסיטואציות חברתיות.
מה שכן זה הרבה פעמים נובע גם מביישנות אז ברור שזה מתקשר, אבל לא בהכרח

כן. חרדה היא מאפיין שנובע בהמון תחומים. היא לווא דווקא משתקת תמיד - לפעמים השיתוק הזה גורם להסתרת צדדים באישיות וכדומה. אני אומר זאת בתור אחד שסבל מחרדה חברתית בעבר (מן הסתם שזה עדיין איתי ופשוט אני מטפל בזה) והכי לא ראו עליו אבל מבפנים לא יכול לתאר את התחושה.