7 תשובות
הם לא אמורים להוציא אותך.. הם פשוט לא אמורים לדבר ככה מראש.
תביני שהם לא מתכוונים אליך ספציפית, הם מתכוונים למחבלים, וקוראים להם בשם הכולל של "ערבים".

את יכולה לפנות למחנכת ולספר לה מה את מרגישה, אני בטוחה שהיא תבין.
רשמת שהם מקללים ערבים במקום יהודים
אבל אני חושבת שהתבלבלת

בכל מקרה, אם זה מפריע, תבקשי לעשות מן שיעור חינוך כזה שיסביר להם למה את חושבת ככה, ותדברי עם המורה שלך
שתנסח את את דבריה
אין דבר כזה ערבים רעים אבל יש דבר כזה השפעה רעה וסטיגמות
תמיד יש זמנים של מתח בין עדות במדינה שלנו.
כשיש זמן מתוח, התסכול מופנה כלפי כל העדה השניה.
כולם יודעים שיש אנשים טובים ויש אנשים רעים בכל מקום.
כשמקללים ערבים, מתכוונים לאלה שרוצים להרוג אותנו.
לא לאלה שמעוניינים לחיות ולתת לחיות.
בגלל שאין כתובת מדוייקת לעצבים שלנו, אנחנו מקללים את כולם.
כשמישהו עצבני, זה בדרך כלל נופל על מי שלידו. גם כשזה לא מגיע לו.
אבל אין מה להתרגש מקללות בישראל.
אין להן משמעות חוץ מביטוי לעצבים.
"בן זונה", שזו קללה שברוב העולם נדיר לשמוע אותה. וזה נחשב עלבון, עד עילה לרצח. אצלנו אומרים את זה בתור מחמאה הרבה פעמים.
התקופה המתוחה תעבור, ואנשים ירגעו.
חבל לקחת אישי, מה שבכלל לא אישי.
בכל מקרה, זכותך המלאה לדרוש שיכבדו אותך, כמו שאת מכבדת אותם.
אם תהיי אסרטיבית מכבדת ונחושה, ילמדו לכבד אותך.
זה הזמן שלך ללמוד להיות כזו.
דיבור גזעני שונא ומכליל, בודאי קללות, מעידים על חינוך קלוקל.
חבל שאנחנו רגילים כל כך לקלל ולנבל.
חשוב לשמור על הפה.
אין לי ממש מה לכתוב. רק רציתי לומר שמאוד כואב לי על כאבך. זה קשה.

("ערבים", כשמקללים, זה שם קיבוצי מעורפל שאין לו באמת כתובת. גם לימנים הכי קיצונים אין שום בעיה עם הערבים כיחידים, והרבה פעמים יש חברות אישית מאוד טובה ביניהם. אם כי אני משער שזה לא מנחם אותך.)

("רשפיה" נתן תשובה טובה. אני לא בטוח שאני מסכים עם "תהיי אסרטיבית": את פשוט צריכה להיות כפי שאת. צריכים רק להכיר אותך, וזהו, תגיע ההתחשבות. אבל אני לא יודע.)

אולי היית צריכה פשוט לקום ולעזוב את הכיתה, בלי לבקש רשות, בלי לומר דבר. אבל לא לעשות זאת בהפגנתיות, כי אז אנשים היו רואים בזה התגרות, במקום גילוי של מצוקה אנושית. העזיבה שלך היתה יכולה לעורר דו שיח בכיתה על מה שקרה. אולי.
תודה ניקולו (גם על הקיר וגם על הדברים).
בולטים האכפתיות והיושר האינטלקטואלי של מה שכתבת.
לגבי נושא השאלה.
חשבתי הרבה על מה ש"ניקולו" כתב.
אין ספק שפניה אל המצפון של הילדים והמורה, באופן שכתב (לא באופן שיראה להם מתגרה), יכולה להועיל.
כתבת לפחות יוציאו אותי מהכתה, זה מראה כמה את חוששת להיות אסרטיבית.
נכון לא לגרום שיחשבו בטעות שפיגועים מפריעים לך פחות מלהם.
זה רק יגרום להפנות את האש אלייך.
אבל אני עדיין (חשבתי הרבה) מאמין שחשוב ללמוד להיות אסרטיבית בנושא.
דבר ראשון, כי זו זכותך הטבעית לחיות בכבוד, בלא פחד, ובלא להרגיש יוצאת דופן.
דבר שני. גזענות מכוערת, היא מחלה קשה ורעה במדינה ובחברה שלנו.
כרגע אולי לא חכם מצידך להלחם בזה.
אבל כן לתבוע את זכותך, שלפחות לידך יהיו בני אדם.
אני מקווה מאוד שמה ש"ניקולו" כתב זה נכון.
שברגע שיכירו אותך, או לפחות כשיבינו שהם מצערים אותך, יכבדו אותך.
אולי בכלל הם לא יודעים שאכפת לך.
כמו בבדיחות עדות (תופעה פסולה בפני עצמה), אף אחד לא מתכוון אישי, רק רוצים לצחוק.
אולי גם במקרה זה. אין מישהו שנהנה או רוצה להשפיל ערבים, רק פורקים עצבים על התסכול והפחד מפיגועים.
אבל אני לא יכול להיות בטוח שזה המצב.
לפעמים ילדים מאוד אכזריים.
אני לא יודע בת כמה את, ומאיזה רקע חברייך.
עם המורה, ההורים שלך יכולים לדבר, ולפנות למצפון שלה. אני מאמין שודאי היא לא תרצה שתרגישי כך.
יכול להיות שהיא תמצא פיתרון מתאים, איך ללמד את חברייך להיות סובלנים ורגישים.
אני מקווה שתמצאי את הדרך הנכונה להתמודד, בהצלחה!.
כמו שכתב ניקולו, להיות ימני קיצוני לא קשור לשנאת ערבים (אני לדוגמה).
ימני זה דעה פוליטית. לשנוא בני אדם שונים ממך, זו גזענות ברברית.
מי שאוהב יהודים, צריך להיות מוטרד מתופעות שנאה.
שנאה נובעת מפחד ודעות קדומות.
שנאה מחלישה אותנו.
כי בכל בעיה, מחפשים "שעיר לעזאזל", במקום לקחת אחריות.
מוצאים מישהו שגם לא מסמפטים וגם חלש. ומכלים בו את הזעם והתסכול.
אבל שוב הבעיה לא נפתרת.
ושוב מוצאים קרבן חדש.
שיטה בדוקה לכישלון.
זה נובע בגלל המצב.

הרבה יהודים רואים ערבים\מוסלמים במדינה שקטים למשל לגבי המצב הביטחוני או בוחרים באנשים שמדברים נגד המדינה כמו אחמד טיבי למשל ואחרים והדבר הזה יוצר רתיעה גדולה מעבר למה שקורה עם המוסלמים,ערבים שבגבולות. את רואה למשל שאם מדברים על דרוזים את שומעת "אחים" ו "נאמנים" נכון? כי הם מתגייסים, תורמים, ומצהירים בחלק גדול מאוד על הנאמנות שלהם.