אני חושבת שיש לי אנורקסיה במצב התחלתי..

לכי לרופאה זה גם תלוי איך את נראת

דחוףף לרואפהה

יש לך בעיות אכילה זה בטוח.. אולי אנורקסיה..

לפי איך שאת מתארת נראה שכן.
ויש לי שאלה, את שמה לירידה חדה במשקל שלך שכשאת ליד המראה? או שאת עם חברות שלך הן אומרות לך שרזית?

שואל השאלה:
כן רזיתי הייתי 48 עכשיו41-42
ברור שחברות שלי שמות לב זה כבר לא יפה ואני יודעת אתזה.. פעם אמרתי איכס על בנות שהיו שוקלות ככה

סליחה על השאלה (את לא חייבת לענות) יש סיבה לירידה החדה במשקל שלך? אני שואלת כי לי הייתה בולימיה

שואל השאלה:
כן תחילת שנה שקלתי47 בשבועים העלתי ל48.8 נבהלתי והחלטתי שאני חייבת לעשות משהו ולרדת את הקילו הזה...
עשיתי דיאטה מיוחדת קוראים לה דיאטת קאפופ של לאכול ביום תפוח בטטה ושייק חלבון ולהתאמן מלא.. עשיתי אותה יומים וירדתי ל46
החלטתי שזה המשקל הכי יפה ושאני ארד ל45 כדי שאני אוכל לאכול מה שבאלי בלי לחשוב עלזה.. הגעתי ל45 ומשם זה המשיך
פתאום הגעתי ל44 נבבלתי ואמרתי איכס לאן הגעתי אבל פשוט לא יכולתי להחליט להשמין.. המשכתי לספור קלוריות ועכשיו ירדתי בבום

נשמע שיש לך הפרעת אכילה קשה. משקל של 40 הוא חד משמעי לא משקל תקין לנערה. אני ממליצה לך ללכת לטיפול שיעזור לך לפתור את האובסיסיה לדיאטה. הרעיון הוא לחפש את המקור להפרעה הנפשית. תזונה שלא גורמת רעב, בריאה יותר, יכולה לסייע אבל היא לא יכולה לעשות את השינוי הנחוץ לך לבריאות נפשית.

זו באמת הפרעת אכילה, ואם את לא נמוכה מאוד או צעירה זו אנורקסיה, צר לי להגיד
אני יודעת שזה יישמע מוזר, אבל הפיתרון ללהרגיש יותר טוב עם עצמך הוא לאכול, ואז החלק במוח שאחראי על הדימוי גוף עובד יותר טוב, זה לוקח זמן אבל זה שווה את המאמץ שעושים כדי לאכול
תפני לחברות שלך ותבקשי מהן שישגיחו שאת אוכלת, כי אם את לבד עם זה הסיכוי שתחזרי לזה יותר גדול

אוק אל תקשיבי לכל אלא שאומרים שצריך להיות במשקל כזה או כזה כדי להיות אנורקס, הפרעות אכילה אומר שכל המחשבות האלא תופסות לך את כל החיים ובאנורקסיה יש פחד מלעלות במשקל(לא יודעת לגבי הפרעות אחרות מותר לי לדבר רק בשם משהו שייש לי נסיון איתו)
תחלס אם הייתי פסיכיאטרית הייתי מאבחנת אותך כאנורקסית או לפחות עם הפרעות אכילה,את חייבת לתקן ולעצור את זה לפני שזה יהיה מאוחר מידי

שואל השאלה:
תודה