קשה לי, ואני לא אחת שאוהבת להתמסכן (תירגעו, זה קצר)

בקיצור אז... יש המון דברים שיושבים לי על הלב כבר במשך שנה, אפילו יותר (דיכאון, הפרעת אכילה, חרדה חברתית) ואני לא מרגישה שיש מישהו שלא ישפוט אותי. ניסיתי לפנות לסה"ר אבל גם שם לא נפתחתי (לספר להורים לא אופציה... גם לא לחברות, הן לא יבינו).
מה עוד נשאר לי לעשות?