אני אעמיד אתכם בסיטואציה:

מתרחקת

כלום
מתבאסת ומבינה כמה הסביבה טמבלית

מה הסיבה? איך יכול להיות שמשהו שלא בשליטתי יגרום לכולם לשנוא אותי

מבינה שאלה לא באמת חברות אמיתיות אם הן שונאות אותי בגלל משהו שאני לאמיכולה לשלוט בו.
וביי ביי להן.

מתרחקת מהאנשים האלה
כבר קרה לי.

שואל השאלה:
יכולה להיות כל סיבה
אבל אתה לא יכול לשנות אותה בך וזו סיבה מפגר.
במקרה שלי זה הקול שלי(שהוא צעקני או שיט כזה ואני לא יכולה לשלוט בזה כי זה הקול שלי ואני לא יכולה לדבר כמו בן אדם זה רק צעקות).

ואם אין מה לעשות אז לא עושים.
אני מבינה את מה שאת אומרת,
ואני יכולה להגיד לך שגם חברה שלי הייתה צעקנית ברמה שהיא ממש צרחה כשהיא מקריאה מהספר או משהו באמצע הכיתה, והערתי לה ועם הזמן היא הרגיעה קצת את הקול שלה כשהיא מדברת, והיא כמובן עדיין צורחת פה ושם.
את שולטת בטון הדיבור שלך, כן, זה הרגל שקשה לשנות אבל אפשר.
אם את שואלת אותי אין כל-כך סיבה לברוח מאדם בגלל הטון דיבור שלו אבל זה כן מרחיק אנשים כי זה מרגיש שאת כועסת עליהם.

מוצאת אחרים

תלויי מה הסיבה כי אם היה לי נדגית תיסמונת דעון אז כן זה היה בעצבן אותי שאף אחד לא מכבר אותי כמו שאני אבל אם נגיד סתאם לא הייתי יודע איך להיתנהג ליד אנשים כמו סתאם ליצרוח או ליחוף ולהרביץ אז הייתי מבין את חברים שלי שלא רוצים להיתקרב אליי כי זה מביך והם לא רוצים שיחשבו את זה אלהם גם

יוצרת על זה יצירה אומנותית (ציור/ פסל/ תמונות/ קטע כתיבה/ שיר/ סרטון וכו') שמסבירה את המצב ואת הקשיים הכרוכים בו וכוללת בתוכו את איך שהייתי רוצה שהמצב יראה, אולי אפילו באופן מטאפורי ולא ישיר ואז מציגה אותו באיזשהו מקום פומבי יותר או שלפחות לכיתה תהיה גישה לזה.
אפשר גם לבקש מהמורה להעביר איזשהו שיעור חינוך בנושא. כאילו שאתה תעביר, זה יהיה חזק יותר משהיא תעביר. זה יכול להיות מאוד עוצמתי אם עושים את זה נכון.. אם תרצה שאעזור לך לתכנן משהו כזה דבר איתי בפרטי.