ארוך, אבל אשמח למי שיעזור

טוב,
אז אני אתחיל בלספר לכם קצת עלי.
יש לי אח ואחות: אחות קטנה ממני בשנתיים, ואח בן ארבע. לאחותי יש בעיה כזאת, שכל פעם שאני מבקשת ממנה משהו היא מתעצבנת ומתחילה להגיד לי "את לא אמא שלי" "מי את בכלל שתחליטי עלי, אני יעשה מה שבא לי" וכל הדברים שבעולם. אני בן אדם מאוד רגיש, במיוחד כשזה מגיע לקרובי משפחה. אבל זה לא קשור בכלל, הבעיה האמיתית היא שבכל פעם שאני לא מסכימה לה לעשות או לקחת, אז היא מתעצבנת ומקלל אותי כמו "אמן תמותי" ועוד קללות, והיא עוד קטנה. היא לא אמורה לדבר ככה בכלל. ואני יודעת שאני לא אמורה להתייחס לזה בגלל שהיא קטנה וזה, אבל היא כבר אומרת לי "אמן תמותי" ביום יום, ואני אשכרה בוכה בכל יום, בכל לילה, למה אני צריכה לסבול אותה, ומתי היא כבר תתבגר ומתנהג אלי כמו בן אדם נורמלי.
באמת, כשהיינו קטנות, והיא הייתה בגן, אז היינו בסטיז. עד שהיא הגיעה לבית ספר. כל יום היא מתנהגת אלי מגעיל ודוחה, לא עושה מה שאומרים לה, והיא עושה כאילו היא הבכורה. מכריחה אותי לעשות דברים, אפילו מלמדת את אח שלי להרביץ לי ולירוק עלי, וכמובן שהיא חושבת שזה מצחיק ועושה את זה.
אני אומרת את זה כל יום להורים שלי והם אומרים שהם ידברו איתה, והם באמת מדברים איתה, אבל היא לא שמה עליהם ועל אף אחד. לט משנה כמה נעיר לה על זה, היא לא תפסיק.
אני רוצה לדבר איתה על זה אבל מה הפואנטה בדיוק? בכל פעם שהיא מבקשת ממני סליחה על זה היא ממשיכה אם ההתנהגות שלה לא משנה מה, ותמיד היא מוצאת תירוץ לכל דבר.
בכל יום הולדת שלי אני מבקשת שאנחנו כבר נפסיק לריב, ונחזור להיות כמו פעם, "הבסטיות הקטנות". לא נעים לי להגיד את זה, אבל אני מתחילה לשנא אותה. בכל פעם שאנחנו ביחד, בא לי לברוח ולא לראות אותה. אני כבר נואשת לעזרה.
סליחה על זה שזה היה ארוך, אבל אני נורא נורא אשמח לעצות....